קרייסט פרק 7 "חזרה"

381 39 2
                                    

"קאיה!" צעקתה של קארה נשמעה מלמטה.

"מה?" קאיה החזירה לה קריאה.

"לא אמרת לי שיש ים בדרך." קולה נחלש, התעמעם ונבלע ברעש הגלים הנשברים על החוף.

"חשבתי שהבנת את זה בעצמך."

"איך יכולתי?"

"לא יודעת."

"אז מה את רוצה ממני לכל הרוחות?" קארה כעסה.

קאיה חשבה לה כמה רגעים. "את לא יכולה לרוץ על המים?"

"יכולתי, בהתחלה." קארה הזיזה שערה כחולה סוררת מעינה. "עכשיו אני כבר עייפה, והרגל השניה שלי נגררת. בקצב הזה אני עלולה לשבור אותה עד שנגיע."

"אז תישארו כאן, אני אקח כל אחד מכם למחנה שלנו. זה יכול לקחת קצת זמן אז תנסו לסדר לכם פה משהו," אמרה והמשיכה קדימה, טיילור על גבה, עפה מעל האוקיינוס לכיוון לא נודע.

"אז... טרנס. מה עושים?" שאלה קארה את טרנס שעדיין היה על גבה.

"תורידי אותי ונדבר."

היא הניחה אותו, בעדינות ככל שיכלה, על החול החם והתיישבה מולו, מביטה בו בשאלה.

"מה?" הוא שאל אותה, "צריך להקים מחנה," אמר את המובן מאליו מאחר ולא מצא דבר טוב יותר להגיד.

"באמת? לא ידעתי..." קולה נטף ארס. "התכוונתי לאיך עושים את זה? אין פה כלום. זו שממה של חוף ים, אין כאן אפילו עצים, אני יכולה לספור את כמות העצמים הדוממים שראיתי בדרך הנה על שתי ידיים."

"סתם שאלה, מתי נרדמת אתמול ומתי טיילור העירה אותך?"

"דבר ראשון, אלה שתי שאלות." תיקנה אותו. "ובנוגע לתשובה, שתיים וחצי ושש בבוקר."

"זה מסביר הכל..." הוא נאנח. "טוב, אפשר להשתמש ב – 'כלום' הזה שיש לנו. נישן על החוף," הציע.

"בסדר מבחינתי."

טרנס נאנח בהקלה ונשכב על גבו, ממקם את ידו השבורה לצד גופו, ואמתו החשופה חושפת את הקעקוע העקום. "יש רק בעיה אחת." קארה הביטה בו בשאלה. "זה יכול להזדהם, צריך להחליף את התחבושות."

"מה הבעיה? הערכה אצלי." קארה פרמה את החבל שאיתו קשרה את ערכת העזרה הראשונה לרגלה.

"אה. חשבתי שקאיה לקחה אותה איתה." מלמל בהפתעה.

היא פתחה את הערכה והוציאה ממנה תחבושת מגולגלת. "היא העבירה לי אותה לפני שיצאנו, היא אמרה שעדיף שהיא תהיה אצלי. כנראה בגללך, היא ידעה שיהיה צריך להחליף את התחבושות."

"חכם מצידה."

"היא נראית כמו בחורה חכמה." קארה התמקמה לצידו של טרנס והרמה את ידו הפגועה. "אל תדאג, אני יודעת לעשות את זה." הוסיפה כשראתה את מבטו הלא בטוח.

קרייסטWhere stories live. Discover now