קרייסט פרק 10 "משהו לא בסדר"

334 34 3
                                    

למשך כמה שניות שלושתם פשוט ישבו שם ובהו בו, לא יודעים מה לעשות, עד שמורגן התרחק ממנו במהירות. הסיבה התבררה מיד לאחר מכן, עורו של טד התחיל להתמוסס ולחרוך את האדמה שמתחתיו. "אם אתן לא רוצות חורים בגוף שלכן אני ממליץ שתתרחקו גם כן."

קאיה וקארה מיהרו להתרחק גם הן. זה לקח כמה דקות, אבל בסופו של דבר טד התמוסס לגמרי ובמקום בו שכב נוצר בור. לא נותר ממנו זכר, פרט לעצם קטנטן וכסוף ששכב בתחתית הבור העמוק. "ידעתי..." מלמל לעצמו מורגן בעודו מתקרב חזרה.

"ידעת מה?" שאלה אותו קאיה. פרטים התחילו להתבהר לה פתאום.

מורגן לא ענה לה, הוא רק המשיך להתקרב את הבור ולא הסיט את מבטו מהעצם הבלתי מזוהה שבתוכו. כשהיה כבר ממש קרוב הוא שלח יד לתוכו בכוונה לשלוף את צורת המתכת הקטנה. "מה אתה עושה? זה מלא בחומצה." שאלה קארה בבלבול.

"מישהו חייב לעשות את זה, נכון? ולי זה כבר קרה פעם אחת, אז נראה לי שעוד פעם לא תזיק. חוץ מזה, אני צריך להראות לכן משהו." אצבעותיו נסגרו סביב העצם הקטן והוא הוציא את ידיו מתוך הבור. כשהיא היתה כבר לגמרי בחוץ, יכולו קאיה וקארה לראות שאצבעותיו מלאות בכוויות ומתחילות להתמוסס. כמה שניות עברו והעור סביב אצבעותיו כבר לא היה, אך מסיבה כלשהי העצם עדין היה כלוא בתוך קופסא בלתי נראית.

"וזה מוביל אותנו לשאלה אחרת: איך זה שאנחנו יכולות לשמוע אותך?" שאלה קאיה מבלי להירתע כלל ממה שראתה בזה הרגע. מורגן הביט בה וחשב שהיא מתחילה להבין.

"מי מתנדבת לגעת בזה?" שאל בחיוך והצביע על לחיו.

קארה לא ענתה, אבל התקרבה אליו וסטרה לו בחזקה. מורגן לחץ על לחיו בידו השניה בכאב. "למה זה היה נחוץ?" התלונן.

קארה חייכה. "זה לא. סתם היה כיף, וגם ענה על בקשתך." ענתה בקלילות. "עכשיו תסביר."

אזניו של מורגן שוב הזדקפו והוא הפנה בחדות את מבטו לכיוון המקום בו טיילור אמורה היתה לעמוד. היא לא היתה שם. "משהו לא בסדר..." הוא מלמל לעצמו והתחיל להתקדם לעבר אותו מקום, עובר דרך סבך העצים. שתיהן הביטו בו בבלבול ועקבו אחריו בעיניהן עד שנעלם לגמרי מטווח ראייתן.

"אבל... הוא לא הסביר." התלוננה קארה ונעמדה בשפיפות כמעט מיואשת, מתחילה ללכת באותו כיוון. התקדמותה נפסקה בבת אחת ברגע שנשמעה הצרחה.

"מה זה היה?" שאלה קאיה בבהלה והתחילה לרוץ לאותו מקום, שיערה הארוך מתנופף מאחוריה ועיניה נעוצות בהמשך הדרך. בליבה היא קיוותה שלא היתה זו צרחה של אחד מהם; מורגן או טיילור, כי אז המשמעות היתה שמשהו רע קרה. קארה התחילה לרוץ מיד אחריה ועקפה אותה תוך פחות משניה, תופסת בידה וגוררת אותה יחד איתה לאותו כיוון. אם קודם היתה מבולבלת, הרי שעכשיו העניים יצאו לגמרי מהשליטה שלא היתה בהם.

קרייסטWhere stories live. Discover now