קרייסט

קרייסט פרק 19 "אשם עד שהוכחה חפותו"

אני עשיתי טעות נוראית ופרסמתי את הפרק הבא כי שכחתי מעצם קיומו של הפרק הזה. למזלי ולמזלכם הרב משהו הרגיש לי לא בסדר והספקתי לקלוט את זה מהר :)

******

 "אתם בטח צוחקים עלי אם אתם אומרים שבאמת נרדמתם כאן!" צעקה קאיה על טרנס וקארה כשפיה נמצא בין ראשיהם.

הם התעוררו בבהלה וקארה לא בזבזה רגע וחבטה בדבר הראשון שנקרה בידה, לחייה של קאיה. לאחר מכן היא נאנקה בכאב כי שכחה לגמרי מפציעתה. הצחוק של מורגן לא איחר להגיע. "את. הרגע. נתת. לה. את. האגרוף. הכי חזק. שראיתי," לחש בתדהמה מהולה בהתרגשות וחיוכו התרחב כל כך שהיה אפשר לראות את חניכיו. לא היה נעים לקארה לומר לו שהוא נראה ככה ממש מלחיץ, כאילו הוא מתכנן לרצוח מישהו.

קאיה התעלמה מאגרופה ולא אמרה דבר, למרות שידה הראתה אחרת, כשהחזיקה אותה צמוד לפניה. "אנחנו צריכים לחזור," אמרה בקול חלש. "נעשה את זה בסבב," הוסיפה, וכשהבחינה בהבעתם התוהה של קארה טרנס החוותה בראשה מאחוריה. "אחרי שנטפל בך." הנידה בראשה לעבר ידה.

שניהם הציצו שם למשך רגע והחליפו ביניהם חיוכים יודעי דבר, אז הם פרצו בצחוק מתגלגל ובלתי נשלט, מתעלמים לגמרי מדבריה האחרונים. טרנס מחה את דמעותיו ולפת את בטנו שכאבה מהצחוק הבלתי פוסק וקארה התגלגלה על החול בעודה מנסה להרגיעה את צחוקה.

הם הפסיקו רק אחרי כמה דקות, כשקאיה התחילה לגרור אותם לכיוון מסוים ומורגן השתרך אחריה, נאנח מכובד המשקל שסחב אחריו. "תודה לכם." היא נעצה בשניהם מבט מצמית במטרה שיפסיקו לצהול. שניהם הביטו בה כמו שני ילדים תמימים. "עכשיו, אפשר להבין מה כל כך מצחיק?" היא לא אהבה חוסר כבוד שכזה.

"זה רק –" התחיל טרנס והחניק פרץ צחוק שאיים לפרוץ מפיו. "פשוט ניחשנו שמשהו כזה עלול לקרות," השלים את משפטו ונעץ מבט נגעל באדם שמורגן גרר אחריו.

קארה הנהנה. "זה לקח לך יותר זמן משחשבנו," עקצה אותה. "ואת יודעת, קשה להישאר ערים כשאין מה לעשות, ובמיוחד אחרי שלא ישנת שלושה ימים ונפצעת מירייה בכתף." שפשפה את קרסולה הימני, בו אחזה קאיה כשגררה אותה אחריה.

"עכשיו תורי!" קפץ מורגן מאחוריהם ושמט בהיסח הדעת את רגלו של האדם אותו גרר. "מי אתם?" שאל בחיוך חברותי. "זאת אומרת, אתם קאיה הולנד, קארה וויט, טרנס בריאק ואנחנו בדרכנו לפגוש עכשיו את טיילור ג'ינקס אלן ואת אלייז'ה ברנן, כי מסתבר שטד ליין מת, אבל מי אתם?" הוא עבר במהירות על שמותיהם והפתיע אותם כהוגן. "רגע רגע, אל תגידו לי..." נופף בידו למולם במהירות. "אתם ניסויים! נכון? כמו רייבן וכולם." עיניו האפורות נצצו באושר למראה ההפתעה והבלבול בפניהם של השלושה. "אבל אתכם לא הרסו. מוזר. אני זוכר שהייתי שם כשניסו לכבות אותך, קארה, אבל אז היה פיצוץ ענק וכולם מתו. חוץ ממך. זה מדהים!" קרא אל קארה בצהלה.