זו ציפור? זה מטוס? לא! זאת אני שמכריחה את עצמי לכתוב פרק מעבר מסכן לקרייסט באמצע הלילה כי נמאס לי שאני לא עושה שום דבר.
aiko2u קחי מתנת יום הולדת - הטוויסט :) זו מתנה גרועה, אני יודעת -_-
ולפרק, הקצר ביותר שיהיה פה (הוא אפילו לא עמוד בוורד) ואחד מהחשובים ביותר:
"הם מתפקדים לא רע, אתה לא חושב?" שאל האדם והביט בצג מולו, על שלוש הדמויות הקטנות ברקע המקום ההרוס. "התגובות שלהם קצת חורגות מהנורמה, אבל זה הגיוני." המהם ומולל את זקנו הדל. ימים ארוכים הוא ישב מול הצג והביט בהם, ניתח כל תנועה.
"אדוני, אני חושב שקצת הרחקנו לכת." הוא שמע את עוזרו לצידו.
כיסאו חרק מעט כשהסתובב להביט בבחור הצעיר. הוא סרק אותו ביסודיות. למה העבירו אליו אדם כל כך חסר נסיון? "המטרה מקדשת את האמצעים."
"אבל לא כל האמצעים כשרים, יש גבול למה שאנחנו יכולים לעשות."
"תזכיר לי את שמך, בבקשה."
"מארק רוס." הבחור עבר לעמוד דום בלי שום סיבה נראית לעין.
"אני מבין... ומארק, מתי הצטרפת אלינו?"
"בחודש שעבר." קולו רעד מעט בתשובה השניה.
"אני מבין." זה הסביר כמה דברים. "והעבירו אותך אלי... למה?"
מארק שתק במשך כמה שניות ארוכות לפני שהשיב, כנראה סידר מילים בראש. "ה... ראשיים, חשבו שלא תזיק לך חוות דעת טריה," אמר לבסוף. "הסגן רוטיס, אני חושב שקצת הרחקת לכת." קולו נהיה הרבה יותר יציב פתאום.
רוטיס השקיע את עצמו במחשבות במשך זמן לא ידוע. הוא הרחיק לכת? לדעתו זה היה בדיוק במידה הנכונה. הם הגיבו בצורה לא רעה בכלל למשתנים, למרות שהיו אחדים שקצת חרגו מהנורמה. אולי... רק אולי, הוא היה צריך למתן מעט. "אני מבין." הוא הרגיש שעוד רגע המילים האלה יהפכו למנטרה. "יש לך הצעות אחרות, רוס?" שאל וחייך אליו, הוא הצליב את מבטו בעיני השקד של הבחור וחייך.
"אני חושב שצריך להפסיק."
***********
חשפתי את כל סודותי T_T
YOU ARE READING
קרייסט
Fiksi Ilmiah*הושלם* מלחמת עולם שלישית הרסה הכל. האנושות אבדה. מוטציות נוצרו. הירח נהרס. אך מה אם יש שורדים? איך זה יכול להיות? ומה יקרה איתם הלאה? מדוע מראם הוא כזה? מה קורה כשהם פוגשים זה את זה? לא דברים טובים, זה בטוח. מלחמה אחת. שבעה שורדים. לכל אחד יש סו...
