קרייסט פרק 29 "סוף העולם"

263 19 7
                                    

כאילו השם לא מרמז על מה שעומד להיות -_-

אוקי! חברים, מה קורה? מדברת אני ויש לי הודעה חשובה:

הסיפור. גמור.!. היום לפנות בוקר ישבתי וסיימתי אותו סוף סוף :)

עכשיו, יש כאן את הפרק אחרון, וביום חמישי יעלה האפילוג (או שלא יעלה? IDK אולי אחליט למחוק אותו ולהשאיר את הסוף כמו שהוא).

אמממ טוב. נכון אמרתי שהפרק הזה יהיה ארוך? טוב... הוא לא ממש ארוך. ולא סגרתי בסוף פינות, אני חושבת שזה פשוט לא מתאים ויש כמה דברים שאם לא הבינו אני מעדיפה שישארו פתוחים.

אבל לא נורא! לדעתי הוא יצא נחמד, וגם החלטתי לא לערוך אותו, כי זה הפרק האחרון, ואני שונאת פרפקציוניזם בפרקים אחרונים, אז אתם מקבלים את הסיום כמו שהרגשתי בזמן שכתבתי אותו.

טוב, ובנוגע לפרק - נקודות מבט מתחלפות כל (***) אז הכינו את עצמכם~

***

"קאיה?" מורגן גישש בידיו באפלה. הכל היה שחור. שחור סמיך ועבות. או שזה היה לבן? כל כך לבן שהפך לשחור? הוא לא ידע, והוא לא הבין. "איפה את, קאיה?" קולו רעד בפאניקה הולכת וגוברת. "אני לא רואה אותך..."

או שזה היה צהוב. צהוב חלבי וחם וסמיך שיוצא מכל מקום אפשרי בגופו.

עצם חמים תפס באחת מידיו. "אני כאן, מורגן, הכל בסדר." מילותיה היו מעודדות ונימתה מנחמת. "אתה בסדר."

לא. הוא לא היה בסדר. זה נגמר. הוא הרגיש את זה, הוא הבין את זה והוא רצה בזה. "תגידי לכולם לברוח," התחנן בפניה, למרות שלא ידע איפה היא עומדת.

אבל האחיזה בידו לא הופרה. "הם כבר הלכו. אל תדאג בקשר לזה."

אז למה היא לא הולכת? "למה את לא בורחת גם?" שאל והרגיש איך חום גופו מתחיל לעלות. הוא הרגיש את הדם רותח, הוא הרגיש איך מוחו רותח, והוא פחד. הוא פחד כמו שמעולם לא היה לפני.

"זה משנה אם אברח או לא? בכל מקרה לא אספיק להתרחק, וגם אם כן, לא מספיק כדי להינצל."

"הם ידעו, נכון? שגם אם יברחו הם עדיין לא יצליחו." חריקות נשמעו מגרונות ומורגן ניחש שאלה המתכות שמתחילות להישחק.

היתה שתיקה. מורגן לא יכל לסבול אותה. הוא לא יכל לסבול את חוסר הידיעה הזה שמעב לעיוורון. "הם ידעו."

***

"מה אתה עושה?!" רוטיס התפרץ לחדר כשכמה דקות קודם לכן שמע קולות חריגים מגיעים ממנו.

מארק הזדקף מעל מיטת החולים ונעץ בו מבט החלטי. "אני מנתק אותו, זה לא מובן? ניתקתי כבר את האחרים."

"אתה לא יכול לעשות את זה! הכל יהרס עכשיו..." רעד קל עבר ברוטיס למראה מבטו הנחוש.

"הכל נהרס לפני שלושה חודשים, כשהחלטת להמשיך את זה למרות שקיבלנו את כל מה שהיה צריך ולמרות שהממשלה פקדה על כל המקום הזה להפסיק!"

קרייסטWhere stories live. Discover now