קרייסט

ההספד (דברי הכותבת)

אז החלטתי בסוף לא לפרסם את האפילוג ושתשברו בעצמכם את הראש מה קרה בסוף :)

בכל מקרה, קרייסט - נגמר.

אני ברצינות עומדת להעביר את הסיפור הזה לסטטוס "הושלם" אחרי החלק הזה.

טוב... המ. אני לא טובה בדברי סיום :/

הסיפור הזה הולך איתי כבר שנתיים, תשאלו את Skyler_Stories היא שם מההתחלה.

והנה כמה עובדות נחמדות (וקרדיטים מאוד חשובים):

רוב הדמויות הן לא מקוריות שלי, אלא נכתבו על ידי משתמשים באתר "קוראים כותבים סיפורים". זה היה גם האתר בו הסיפור פורסם לראשונה, בסביבות ינואר 2016. 

אז הרי הקרדטידים לכותבי הדמויות הנועזים:

Skyler_Stories 

AmoraTheEnchantres

uta234

blackwidow121

liron858

ואלה שאני לא מודעת לעובדה שיש להם כאן משתמש:

תולעת סיפורים

A.K Koren

והרי לקרדיט למקדמת העלילה העיקרית:

aiko2u

***

עכשיו, כמה פרטים נחמדים על הסיפור (שככל הנראה כבר ציינתי אבל תמיד טוב לרכז אותם במקום אחד):

הרעיון קפץ לראשי בשעה 02:00 לפנות בוקר לפני יותר משנתיים כשהיו לימודים יום למחרת. הוא נראה לי מדהים והייתי חייבת לקום לכתוב אותו איפשהו, אז יצא שפרסמתי תקציר צולע במיוחד בטייל וקיוויתי שמישהו יתעניין.

העלילה המקורית היתה אמורה להיות שונה לגמרי, וזאת אחת הסיבות לכל החורים בעלילה שיש לכל אורך הסיפור. 

זה ככל הנראה הסיפור האהוב עליי נכון לכרגע.

משמעות השם של מורגן!

יש לי הרגשה שציינתי את זה באיזה פרק, אבל אני רוצה שוב~

'מור' - בצרפתית = מוות. ו - גֶן = גן. > מורגן = גן - מוות.

עוד פירוש שאבא שלי העלה: מור = more ו - גן = gun. > מורגן = עוד נשק.

השם של הסיפור הוא "קרייסט" משום סיבה מיוחדת. זה פשוט הדבר הראשון שחשבתי עליו באותו רגע XD 

הוא קיבל משמעות רק לקראת פרק 10 (כן כן, לא היה לי שמץ של מושג בדיוק כמוכם מה הקטע של השם עד אז).

וכמה פרטים שקשורים גם לסיפור וגם אלי:

אני באמת ובתמים נתקפת הפאנגרלות (זה זה? ככה כותבים?) בכל פעם שאני חושבת על הסיפור הזה ועל מורגן בפרט. 

אני חושבת שרק בסביבות פרק 24 הגעתי לקו העלילה הסופי, עד אז זה השתנה כל הזמן. כתבתי פרק, ואז בפרק שאחריו אמרתי לעצמי: "למה לא לעשות ככה וככה?" ומפה לשם זה יצא מסורבל ומעצבן ולא עקבי בעליל.

אני מאוד רוצה לשכת את הסיפור הזה, וזה יקרה בסופו של דבר.

אני שוקלת לכתוב כמה פרקי בונוס :/

האאאא מידע סטטיסטי:

הסיפור הוא נכון לכרגע - 

29 פרקים (לא כולל אפילוג)

115 עמודי וורד

34,303 מילים

ו... כן. הגענו לסיומו של ההספד. בהחלט עצוב לי. 

נתראה בשמחות!