"את לא צריכה לסחוב עליך גם אותי. התאוששתי מספיק," סרבה קארה לשאלה שעוד לא נשאלה.
קאיה חזרה אליהם לפנות ערב ביום שלמחרת ואמרה שהם צריכים לחזור כולם במהירות המירבית. "לא חשבתי לשאול את זה, להיפך, רציתי לשאול אם תוכלי לקחת איתך את טרנס גם הפעם?"
"אני חושבת שכן." קארה החטיפה מבט לעברו של טרנס, שעוד ישן. "אבל זה תלוי כמה גדול המרחק."
"בערך שעתיים מעל הים. בתעופה." חישבה קאיה את הזמן שלקח לה להגיע חזרה לחורשה. היא יצאה בשעות הערב של היום הקודם והגיעה לשם בסביבות עשר בבוקר ואז חזרה והגיעה לחוף לפנות ערב. "ואז עוד בערך שש שעות על היבשה עד שמגיעים. אה, ויש רכס הרים באמצע הדרך." היא הרגישה שחשוב לציין זאת. "אני מניחה שלך זה יקח בערך חצי יום."
"יש רכס הרים באמצע?!" קארה רצתה לקבור את עצמה. "לא חשבת לציין את זה לפני שהסכמתי לקחת אותו איתי גם הפעם?" היא הצביעה בכעס על טרנס, שעדיין ישן שנת ישרים ולא היה מודע כלל למתרחש סביבו. הסגול בעיניה נראה כמעט זוהר בקרני השמש השוקעת וקאיה יכלה להישבע שאם מבט יכל להרוג, היא כבר לא הייתה עומדת שם עכשיו.
קאיה פתחה את פיה כדי לומר משהו אך קארה לא נתנה לה לדבר. "ואל תגידי ש- 'חשבת שהבנתי את זה', כי עם כל הכבוד, איך אני אמורה לנחש שיש הר באמצע הדרך?! זה לא כמו ים." היא החליטה שאין טעם להתווכח איתה והפנתה את מבטה לכיוון טרנס, חושבת אם כדאי להעיר אותו או לתת לו להמשיך לישון. היא לא הייתה צריכה לחשוב הרבה.
***
טרנס התעורר באמצע הלילה ומיד שם לב לתחבושות חדשות שנכרכו סביב ידו. הוא התיישב על הקרקע החולית והביט סביבו, מבחין בשתי דמויות עומדת ומדברות בקו המים, האחת עם שיער לבן וארוך שכאילו בהק בחושך והתנופף ברוח הלילה והשניה עם שיער קצר וכהה שבקושי נראה חוץ מכמה גוונים ורודים זוהרים. הן נראו כאילו התווכחו לפני כמה זמן ועכשיו הן מנסות למצוא פתרון. אחרי כמה שניות הדמות ארוכת השיער הפנתה את מבטה לכיוונו וקלטה שהוא ער. הוא נופף בידו כדי שתהיה בטוחה בזה בעודו קם ומתחיל להתקדם לכיוונן. "על מה דיברתן?" שאל כשהיה מספיק קרוב.
"על הדרך שלנו למחנה." ענתה קאיה בקצרה.
"לא אמרת שתקחי כל אחד מאיתנו לפי תור?" טרנס לא הבין.
"אמרתי, אבל יש שם בעיה ואני צריכה לחזור כמה שיותר מהר אז קבענו שקארה תיקח אותך גם הפעם."
"אז מה הבעיה?" הוא הרגיש שיש אחת כזאת.
"היא אומרת שיש רכס הרים באמצע." התערבה קארה ונעצה בקאיה מבט נוקב.
הוא הבין את הבעיה, קארה לא תוכל לסחוב אותו עליה דרך ההרים. הוא רצה להציע שבקטע הזה הוא ילך מאחוריה, אבל הבין שזה לא יעיל כי הוא סתם יגרר ויתמוטט באמצע. "נחצה את הגשר כשנגיע אליו." זה הדבר הראשון שעלה בראשו.
YOU ARE READING
קרייסט
Science Fiction*הושלם* מלחמת עולם שלישית הרסה הכל. האנושות אבדה. מוטציות נוצרו. הירח נהרס. אך מה אם יש שורדים? איך זה יכול להיות? ומה יקרה איתם הלאה? מדוע מראם הוא כזה? מה קורה כשהם פוגשים זה את זה? לא דברים טובים, זה בטוח. מלחמה אחת. שבעה שורדים. לכל אחד יש סו...
