פרק 17

219 24 18
                                    

קאיה עצרה בפתאומיות את מעופה כששמעה את הירייה הראשונה, ונתקפה בהלה לרגע כשמורגן החל להחליק מגבה. הלם קל נכנס בה כשקלטה שהוא נופל, אך היא התעשתה במהרה והספיקה לתפוס אותו מטר בודד לפני שפגע בקרקע. היא הכחישה בליבה שיכלה לעשות זאת מהר יותר לולא הקול הקטן בליבה שתהה מה כבר יקרה אם יפול, הרי האיש ההוא אמר שהוא... אנדרואיד.

היא לא הקשיבה לקול הזה בסופו של דבר ומיהרה לצלול מטה ולאחוז בגופו הרפוי. לא משנה מה האדם הזה אמר. לא משנה אם מורגן מאמין במה שהקריא. היא לא תאמין בזה עד שתימצא ההוכחה המוחצת. אדם חף מפשע עד אשר הוכחה אשמתו.

אז נזכרה בסיבה שנפל מלכתחילה. הירייה. היא נשמעה ממרחק מה מאחוריה, איפה שקארה וטרנס היו אמורים להימצא. מישהו ירה בהם? מה לכל הרוחות קרה שם בדיוק?

היא היטיבה את אחיזתה במורגן והתחילה להתקדם לכיוון שריקת הנפץ, מזגזגת בין העצים הדלילים ונעצרת באחת כשריח הדם הגיע לאפה. אז מישהו באמת ירה בהם. היא הביטה תחתה וקלטה שהיא עומדת בתוך שלולית קטנה וכהה, מצחינה מריח מתכתי חזק. דם. היא הרגישה בחילה גואה בה כשקלטה את הפריט המוטל בתוך השלולית. זה שכמעט דרכה עליו.

זו היתה יד. יד מבותרת מגוף. כמה מטרים ממנה שכבה עוד יד בתוך שלולית דם נוספת. מלפניה קלטה רגל קטועה ממפרק הירך ומטה, ואת כף הרגל סנטימטרים ספורים לידה, בתוך אגם קטן וארגמני. הרגל השניה הועפה הרבה יותר רחוק, מאחוריה. קאיה נלחמה בצורך העז להקיא והמשיכה לסרוק את האיברים המבותרים.

הגפיים היו מכוסים בבד שחור שהיה קרוע במקומות בהם נגדעו וככל הנראה דביק וקשה מדם שהתייבש, אך הדם היה טרי. מה שזה לא היה, הוא ביצע את הדבר המחליא הזה זמן קצר לפני כן. קצר מאוד.

לפתע היא השתנקה בבהלה. פלג גוף עליו של אדם הוטל ממש כמה מטרים מימינה, מתבוסס בתוך הדם של עצמו. היא לא הבינה איך לא שמה לב לכך כבר מההתחלה ותוך כדי שהתקרבה שמה לב לפרט מוזר עוד יותר. שלולית קטנה של דם נראתה לצד זאת שבתוכה שכבה הגופה, טיפה זעירה שלא היתה מזהה לולא האדמה הצחיחה מתחתיה. בקו מעוקל שמאלה נראה שובל דם שהתמשך בין סבך העצים והשיחים.

קאיה לא ידעה למה, אבל היא היתה בטוחה שזה שייך לאחד מהם. היא סרבה לקחת את הסיכון שאחד מהם בטח גוסס כבר עכשיו בין העצים והתחילה לעקוב אחרי שובל הדם שהתעבה ככל שהמשיכה להתקדם. באיזהשהו שלב הגיעו לאזניה קולות גניחה כבדים והיא הגבירה את מהירות הליכה כמעט עד לריצה, עד שמצאה את עצמה עומדת מול קארה וטרנס.

קארה החזיקה בידו של טרנס וקשרה עליה חתיכת בד ירוקה כהה, שקאיה קלטה כי קרעה מקצה מכנסה, בניסיון לעצור את הדימום הכבד מהחור שנפער בדיוק באמצע אמתו.

קרייסטWhere stories live. Discover now