המלאך שלך

פרק שלושים ואחת - חזרה

היי כולם
אני מאוד מצטערת על ההיעלמות שלי בתקופה האחרונה, אבל היו לי מתחים ובעיות מאוד גדולות. אני בדיוק סיימתי פאקינג תיכון, ועבר כל כך הרבה מאז עם עבודה ובגרויות... וואו. אני עדיין בהלם.
אז עשיו שהתפנה לי זמן, לחשוב להשקיע ולראות, אני מסוגלת להמשיך ולהתרכז בסיפור.
אז תהנו חברה, ואני ממש מצטערת שוב על ההיעלמות שלי.
כל מה שנשאר כאן, וגם מי שלא, אני מעריכה את מי שחיכה ואוהבת את כולכם. אתם ההשראה שלי, המוטיבציה לכתיבה וגם הסוד שלי להצלחה.

קריאה מהנה מלאכים ;)

~~~~~

-נקודת מבט של קאירן-

השבוע הראשון שלי באקדמיה של דנאלי היה לא קל...

"קאירן קורט." המורה קראה, והרמתי את מבטי בעייפות מהמחברת.

"נוכח."אמרתי באנחת ייאוש ומבטי סרק מחדש את הכיתה החדשה שלי. ישבתי לבד, בפינת הכיתה. מספר בנות חייכו אליי, מספר בנים גם סימנו לי שלום. אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב על כל החיים שהשארתי מאחור בגלל זה.

איך? למה לא יכולתי להיות אנושי ולחיות כמו...כמו נער רגיל?

שיעור מתמטיקה היה קל. מתמטיקה תמיד היה לי קל. הדלקתי את המסך בפלאפון כשידיי היו מתחת לשולחן,ועברתי על התראות שונות שהיו לי. שום דבר מעניין. שום הודעה חדשה, לא מאדם ואפילו לא מאלי.
וגם לא מקלייטון.

"קאירן!" הרמתי את מבטי למורה. "הפלאפון בבקשה." נאנחתי בשקט וזרקתי אותו לה. "תיקח אותו בסוף השיעור, פוקוס כאן עכשיו!"

כשהשיעור הסתיים,קמתי ממקומי והתחלתי ללכת לכיוון הכיתה הבאה ומבטי נחת על בלה שעברה במסדרון וחייכה אליי ברוך."בוקר טוב קאירן."

"בוקר טוב המנהלת קאסטר.." מלמלתי בכבדות.
"אל תדאג, עם הזמן זה נהיה קל יותר." היא הבטיחה לי כשטפחה קלות על גבי,והמשיכה לסייר בבית הספר.

ככל שעברתי כאן יותר, זה רק גרם לי להתגעגע יותר למסדרונות של בית הספר הקודם, ועוד יותר לאנשים שסבבו אותי שם.

זזתי הצידה כשמספר ערפדים החלו להתרוצץ במהירות מטורפת במסדרונות והעיפו כל דבר שזז מדרכם. זה היה משונה,לראות את כולם מתנהגים בטבעיות ולא מסתירים דבר. "בוקר טוב מלאך." גרייס לחשה לאוזניו הסתובבתי אליה, והיא נצמדה אליי כשהצמידה אותי לקיר."מה שלומנו היום?"

גרייס הייתה אחת הבנות המושכות ביותר שראיתי אי פעם,עם שיער כהה ועיניים כחולות עמוקות, החזה שלה היה מכובד מאוד. אבל...היא הייתה כלום. הדבר היחידי שראיתי בעיניי הייתה אותה הילדה הבלונדינית עם העיניים הירוקות היפהפיות, אותה הילדה ששברה את הלב שלי.

"בסדר." אמרתי קצרות. "מחפשת משהו?"

"אותך." היא אמרה בחיוך קטן ושובב. "עדיין לא ענית לי על ההצעה שלי... דייט אחד."