המלאך שלך

פרק שמיני - לילה גשום

אני חושב שזה הלילה הראשון אי פעם שחשתי לא נוח. הברק פילח את השמיים, והרעם הופיע אחריו, מזהיר מפני סערה שמתקרבת. קמתי מהמיטה, והבטתי מהחלון שבחדר שלי החוצה.

הייתה לי מרפסת קטנה בחדר, היא הספיקה לשני אנשים לעמוד שם. הבטתי דרך דלת הזכוכית בעגמומיות. האם אני באמת צריך לוותר על קלייטון? מצד אחד, אני נוטה להסכים עם אחי. הוא צודק. הוא מבוגר ממני, ויכול להיות הוא ראה יותר דברים.

אבל לא יכולתי להשאיר אותה לבד. גם אם יש לה המון צרות בחיים, גם אם היא מתוסבכת, מישהו צריך לבוא מתישהו ולסדר את הבלגן בחייה. ולהיות הזה שיעזור לה, גרם לי לעונג קל. זה גם אומר שהיא תהיה סביבי יותר.

"היי!!!" קראתי בכעס כשראיתי את החתול על המרפסת. "שלא תעז....." והוא העז. "כדור פרווה מסריח!!!" לבשתי את המעיל והמכנסיים, דחפתי את הרגליים לנעלי ספורט. החתול הזה לא יברח ממני אחרי שהוא חירבן לי במרפסת. "תחזור הנה גוש פרווה!" פתחתי את המרפסת, וקפצתי אחריו למטה. הוא עבר את החומה שיש לנו לפני הרחוב, וקפצתי מעליה גם כן. רדפתי אחריי החתול הזה, עד שהגענו לפחי האשפה.

הוא עצר והביט בי, וקפץ לתוך הפח. למה רדפתי אחריו בכלל? "חרא." מלמלתי בכעס. הוא הציץ מהפח. "את חתיכת חרא." הוא היטה את ראשו לצד. "כן אתה." יכולתי להישבע שהחתול הזה צוחק עליי. "בן זונה." הוא קפץ מהפח, והחל לדלג מסביב. "מה אתה עושה?" מוגבל. חתול מטומטם. הגשם החל לטפטף, וקלטתי שאין לי בכלל מטריה.

התחלתי לחזור הביתה, כשהלב שלי נמחץ למשמע היללה של החתול. הסתכלתי לאחור, והוא עמד בגשם, קטן פרוותי ומתוק. אל תעשה את זה קאירן... אל תיקח אותו..... על מי אני עובד? אני אקח אותו.

"זה רק ללילה גוש פרווה." אמרתי והרמתי אותו. הוא הצטנף לו על הידיים שלי, והתחלתי לחזור לעבר הבית. הלכתי בגשם, ממהר הביתה לפני שאצטנן. לפתע שמעתי קול של סתירה, ומיד סיבבתי את ראשי.

בסמטה חשוכה סמוך למקום, עמדה נערה ואיש מבוגר. הוא הושיט לה ליד משהו, סתר לה פעם שנייה והלך משם. אני כבר הייתי בחצי הדרך כשהיא התחילה לרוץ משם. בשנייה שראיתי את העיניים הירוקות שלה, הבנתי מי זו, והכעס גאה בי, חס רחמים.

רצתי אחריה והיא עברה בגינה החשוכה. פאק, היא מהירה. היא עברה את מעבר החצייה, והחלטתי שאני לא יכול להמשיך לרוץ אחריה. "קלייטון!!!" קראתי והתחלתי לעבור.

"תיזהר!!!!!" היא קראה באימה ורצה אליי. היא קפצה עליי, ודחפה אותי מהמשאית שחלפה שם. היא... היא הרגע הצילה אותי. היא תפסה את קצוות הז'קט שלי, וניערה אותי. "אתה דפוק!!!!" היא צרחה עליי וקמה על רגליה. החתול ילל בידיי, וקלייטון הביטה למטה.

"מזה אמור להביע?!"

"שאתה אידיוט!!!!!"

"אני האידיוט?!?!" קראתי לעברה, מתרתח אחריה.