פרק ראשון - משפחת קורט

4.7K 224 36
                                    

"ג'ונאס!!!!!!!!!!!" אמא צרחה בכל הבית. "ג'ונאס קורט תביא את התחת שלך לכאן!!!!!!" היא רצה למעלה למטה במעלה המדרגות, ועצרה מולי בסלון, מצביעה עליי. "אתה, איפה אבא שלך?"

"לא יודע. הוא היה בעלך לפני שהוא היה אבא שלי." אמרתי והיא גנחה בכעס. "אמא, חשבת אולי שאבא יצא לקנות את הפרגיות? מרינה מגיעה לביקור מחר, והיא תתפוצץ אם זה לא יהיו פרגיות."

"ואחיך הגדול יתפוצץ אם כן יהיו פרגיות!!! גם כן צמחונים וחולי בשר." אמא מלמלה בכעס. "עשית שיעורים?"

"כן." אמרתי ונשענתי לאחור בנחת. "למדתי למבחן בביולוגיה, וקראתי את הספר לשיעור ספרות. עכשיו אני יכול לראות את הסרט בשקט?"

"כמובן מותק." היא אמרה ויצאה למטבח. עקבתי אחריה למטבח ופתחתי את המקרר.

"רק מרינה מגיעה מחר?" שאלתי אותה בזמן ששלפתי את העוגה מהמקרר עם פחית קולה.

"יכול להיות ששארלוט וטוני יבואו, ואולי גם בלה וסבסטיאן יבואו. לא ראיתי אותם כבר שלוש שנים." אמא אמרה ולקחה את הסיר. "איך היה היום בבית הספר?" היא שאלה בחיוך והתיישבתי על השיש בפינה.

"בסדר. מחרתיים אנחנו יוצאים כולם לבאולינג. זה בסדר?"

"כן. אבל אל תחזור מאוחר, אני חושבת שדיאנה תצטרך את העזרה שלך בחשבון. היא שוב פעם לא מסתדרת." אמא אמרה באנחה כבדה.

"בסדר." שמענו דפיקה על הדלת.

"אני בבית!!!!" אבא קרא ונכנס למטבח, שם את כל הקניות על השולחן. "קניתי פרגיות, עוף, ירקות ולך את החטיף האהוב עלייך." הוא זרק לי את השקית ופתחתי אותה. "היי מותק..." אבא אמר ונישק את אמא. "איך עבר עלייך היום?"

"המלכה המטונפת הזו שיגעה אותי." אמא סיפרה וכיווצתי גבות.

"מה הפעם?" הוא שאל והחל לסדר הכל. "קאירן, תעזור קצת?"

"בסדר..." שמתי את החטיף בצד והלכתי לעבר השקיות.

"האישה הזו חופרת. אני כל כך שמחה שלקחנו מרחק מהעולם העל טבעי. זה כיף לחזור לשגרה האנושית." אמא חייכה והסתכלה עליי. "קאירן, מתי אתה רוצה להתאמן?"

"בסוף שבוע. כרגיל." סיימתי לסדר עם אבא הכל. "כמה זמן אנחנו נשארים כאן?" שאלתי אותה.

"כשתסיים תיכון. ואז נשקול לחזור. כי לי ולאבא קל פה, מרינה בעולם העל טבעי כבר והיא תמשיך את העבודה שלי כנראה. ואתה מלאך, אתה צריך להסתובב בקרב האנושיים."

"אני לא חושב שאני רוצה." אמרתי באנחה כבדה. "הם מוגבלים בראייה שלהם ורובם צבועים. אני מפחד שלא אוכל לעשות דבר. ואני לבד!!!"

"אני יודעת." אמא אמרה והסתכלה עליי בחיוך. "אבל אתה יודע כמה התפקיד שלה חשוב בעולם. אנחנו צריכים אותך, הם צריכים אותך. כולנו. ואל תדאג, גם מלאכים יכולים להתרבות. ובדיוק כמה שהבאנו אותך, אתה תביא עוד מלאכים. ויכול להיות שיופיעו עוד מלאכים, עכשיו שגילינו את הסוד. עכשיו קדימה. אני צריכה שתיקח את דיאנה מחברה שלה."

המלאך שלךWhere stories live. Discover now