It started with a selfie (Larry stylinson)

Chapter 48

כותרת: "האחד שבו הם נמצאים בגיי זון."

סצנה 82: בחוץ/החצר הקדמית של משפחת סטיילס/לילה

לואי חונה את האפניים שלו ממול הבית של הארי.הוא מסתכל עליו,נאנח והולך באיטיות לדלת הראשית.הוא נראה לחוץ וחסר ביטחון.כשהוא עומד לצלצל בפעמון,הוא מהסס והולך כמה צעדים אחורה.בוא מגרד בראשו,לוקח עוד נשימה עמוקה וסוף סוף מצלצל בפעמון.

סצנה 82: כניסה/הסלון של משפחת סטיילס/לילה

הארי רץ במדרגות.הוא נראה מתרגש.

הארי: (להורים שלו) "זה לא תרגיל!אני חוזר!זה לא תרגיל!קווין בדלת הקדמית ושניכם צריכים ללכת לחדר שלכם עכשיו!"

אן: "אבל הפרק לא נגמר עדיין,מותק."

הארי: "אלוהים...אני לא יכול איתכם!תנו לי רק לסגור את הדלת אז.תשארו כאן.שמעתם אותי?"

דסמונד: "אנחנו לא הולכים לשום מקום.אתה באמת עד כדי כך מתבייש בנו."

הארי: "כן,אני כן!זה חשוב לי אז,בבקשה,אל תצאו מפה.אנחנו בטח ניהיה בחדר שלי אבל,לעכשיו,אנחנו ניהיה במטבח.רק אל תיכנסו לשם." (סוגר את בדלת שמחברת את הסלון עם הכניסה לבית) "הנה אנחנו מתחילים."

הארי הולך לדלת הראשית ועוצר מול המראה,הוא מסדר את השיער שלו והבגדים,לוקח נשימה עמוקה ופותח את הדלת.

לואי: (מנופף בבישנות) "הי."

הארי: (מחייך) "היי!אתה כאן."

לואי: (מחייך) "אני כאן."

הארי: (מהנהן) "נחמד."

לואי מתקרב כדי ללחוץ להארי את היד אבל הארי מנסה לחבק אותו אז הם מסיימים ולהיתקל אחד בשני.

לואי: "אני מצטער אם אחרתי קצת."

הארי: אני תמיד מאחד לכל מקום אז אל תצטער על זה."

לואי: "מעולה.אז...הבאתי את זה." (מושיט לו שקית קטנה)

הארי: (מקמט את מצחו) "מה זה?"

לואי: (מובך,מדבר מהר) "אני לא הייתי בטוח מה להביא,ואז נזכרתי שאמרת שאתה חי בשביל דואנטס אז הבאתי כמה.לקינוח,אתה יודע."

הארי: "או,זה חמוד.אני באמת אמרתי את זה?"

לואי: "אמרת מה?"

הארי: "שאני חי בשביל דואנסטס."

לואי: (מהנהן,צוחק) "כן."

הארי: "זה..." (נאנח) "עלוב.אני באמת צריך לתת יותר תשומת לב למה שאני אומר."

לואי: "נא,זה היה חמוד." (ניהיה לחוץ) "אנימתכוון מצחיק.זה היה מצחיק."

הארי: (מחייך) "בסדר,אתה יכול להכינס עכשיו."