It started with a selfie (Larry stylinson)

Chapter 65

כותרת: "האחד שבו הם בכביש המהיר לגיהנום."

סצנה 118 (המשך): בחוץ/הגג של הבית ספר/שקיעה

הארי ולואי עדיין מתנשקים.לואי מנסה להפריד את הנשיקה אבל הארי לא נותן לו.

לואי: (נגד הפה של הארי) "הארי."

הארי,מבלי לפתוח אץ עיניו,מתרחק אחורה מסיר רק כדי לואי יוכל לדבר.

לואי: (מתעקש) "הארי."

הארי: (ממלמל) "טלפון חדש,מי זה?"

לואי: (צוחק) "עדיין לא סיימת?"

הארי: "תקשיב,לואי." (נאנח,פותח את עיניו באיטיות) "זה יקח הרבה,הרבה זמן עד שאני בכלל יתחיל להתקרב לסיום עם זה אז כדי שתתרגל לסיטואציה הזאת.

לואי: "טוב אני לא רוצה להפריע אבל אם אתה לא רוצה לאחר לטיסה שלך אני חושב שאנחנו צריכים ללכת."

הארי: "אני כבר מעופף כאן." (מנשק את לואי שוב,מתרחק בחזרה לאחר כמה שניות."

לואי: (צוחק ומנסה להיות רציני) "אנחנו ממש צריכים ללכת."

הארי: "אני יכול לקחת את המטוס הבא,לא אכפת לי."

לואי: "הם בטח כבר מחפשים אותנו."

הארי: (מקמט את מצחו) "מי?"

לואי: "השומרים...מהבית ספר,זוכר?"

הארי: "הו,אז בגלל זה לנשק אותך מרגיש כל כך טוב,זה פשע!"

לואי: "אני פשוט לא רוצה שהם יסתבכו בצרות על זה שהכימו לנו להיכנס."

הארי: "אז בוא נלך."

לואי: "כן,בוא נעשה את זה."

לואי מנסה ללכת מהאחיזה של הארי אבל הוא לא נותן לו.

לואי: "הארי."

הארי: "רק עוד דקה אחת."

לואי: (מחייך) "בסדר." (עוטף את ידו סביב צווארו של הארי)

הארי: (לוחש) "אני באמת לא רוצה ללכת לסן פראנסיסקו." (משרבב את שפתיו) "למה אני חייב ללכת?"

לואי: "אתה חייב ללכת כי זאת הזדמנות ענקית ואתה לא יכול פשט להתעלם ממנה."

הארי: (נאנח,משרבב את שפתיו) "אני אפילו לא הולך להתקבל לאודישן."

לואי: "היי,אל תהיה כזה."

הארי: "טוב,אני מצטער." (נאנח שוב) "אבל מה אם הם צריכים מישהו ממש מכוער לחלק הזה?" (מנענע את ראשו) "אני אבזבז את הזמן שלי לכלום."

לואי: "טוב,אתה שחקן,לא?" (הארי מהנהן) "אז אתה יכול פשוט לשחק את ה ולהעמיד פנים שאתה מכוער."

הארי: "ניסתי להיות מכטער פעם." (מנענע את ראשו) "החמש דקות הכי גרועות בחיים שלי."

לואי: (צוחק) אני יכול לתת לך בזה טיפים,אלה אם...הסיבה שאתה מנסה לא ללכת היא כי אתה לחוץ לגבי זה."