It started with a selfie (Larry stylinson)

Chapter 72

כותרת: "האחד שבו האמת מתגלה."

סצנה 143: בפנים/חדר השינה של אמה-חדר השינה של קארה/יום

קארה,שנמצאת בחדרה,מתקשרת לאמה.

קארה: (דרמטית) "זה הזמן."

אמה: "למה אנשים לא לומדים להגיד שלום בתחילת שיחה?"

קארה: "כן,היי...זה צריך לקרות."

אמה: "על מה את מדברת ולמה את כזאת דרמטית?"

קארה: (מגלגלת עיניים) "למה את חייבת להרוס את הכיף מכל דבר." (נאנחת) "לואי צריך לספר להארי."

אמה: "כבר דיברנו על זה,הארי לא בסנט לוארנס."

קארה: "אנחנו צריכות להכין את לואי לגבי זה."

אמה: "להכין אותו?"

קארה: "להגיד לו שהוא צריך להגיד להארי?הוא עדיין לא יודע מהחלק הזה."

אמה: "הו.לא חשבתי על זה."

קארה: "בשביל זה אני כאן."

אמה: "אז מה את מציעה לעשות?"

קארה: "אנחנו צריכות ללכת ללואי וספר לו על זה."

אמה: "זהו?"

קארה: "מה?"

אמה: "זאת התוכנית המדהימה שלך?"

קארה: "למה ציפית?"

אמה: "אני לא יודעת...אולי למשהו קצת יותר מדהים?"

קארה: "טוב,את אמרת שזאת תוכנית מדהימה לא אני."

אמה: "אז נשארנו אם התוכנית העלובה שלך."

קארה: "היי,אני המצאתי אותה אז זאת תוכנית מדהימה.עכשיו אנחנו צריכות להודיע ללואי הפעם ולא לחזור על הטעות של פעם שעברה."

אמה: "צודקת,אני אעשה את החלק הזה.ביי."

פלאשבק 10-C: בפנים/חטיבת הביניים/יום

לאחר שנייל מצליח לצאת מפח האשפה הוא הולך לחפש את לואי.

נייל: (זורק על הריצפה חצי כריך שהיה עליו,מעוצבן) ״לעזאזל איתם!״ (מסתכל על ידו שעכשיו מלאה במכות) ״אני שונא את האנשים האלה.״ (נכנס לכיתה ריקה) ״איפה הוא?״ (נכנס לעוד כמה כיתות,מתוסכל) ״זה כל כך מתחיל להימאס עלי.״ (צועק) ״לואי?לואי!״ (נאנח) ״לעזאזל נו...לואי איפה אתה?״ (בודק בשירותים ועוד כמה כיתות עד שהוא מנסה בארון השרת) ״לואי?״ (רואה שנעול,מנסה לפתוח) ״לואי?״ (יותר רגוע) ״אתה שם?״ (נשען עם מצחו על הדלת) ״בבקשה רק תגיד לי אם אתה שם ושאני לא מדבר כאן לעצמי.״ (שומע כמה משיכות באף,מבין שלואי נמצא שם,נאנח) ״אני כל כך שונא את האנשים האלה.״ (מצליח לפתוח את הדלת בחוזקה,רואה את לואי יושב בחדר החשוך עם ראשו בתוך ברכיו,בוכה) ״לו...״