It started with a selfie (Larry stylinson)

Chapter 18

כותרת: "האחד שטסה הורסת הכל."

סצנה 22: בחוץ/החצר של ספנסר/לילה

הארי: (ממש שמח) "שמח לראות שאנחנו על אותו גל."

לואי: (מקמט את מצחו) "למה אתה מתכוון?"

הארי: "אתה יודע...אני רוצה אותך,אתה רוצה אותי.אנחנו רוצים אותו דבר,זה נתון לשינוי."

לואי: "נו." (בולע,לחוץ) "כן...אתה נראה כמו בחור נחמד,אתה יודע?ונראה שאין לי הרבה חברים בסאינט לאו-ס.לאו."

הארי: "האוץ'..." (נאנח) "אני יכול לקבל את זה."

לואי: "אני רק חשבתי שזה יהיה נחמד לבוא הלילה כדי שנוכל...אני לא יודע,לבלות ולהפוך לחברים,אתה יודע?"

הארי: (אחרי עוד הפסקה קצרה של שקט) "לבלות?מעניין."

לואי: "אתה נראה מאוכזב."

הארי: "אתה הזכרת את המילה חבר יותר מידי פעמים." (הם צוחקים) "ניתפסת!למעשה חשבתי על משהו אחר."

לואי: "משהו אחר?כמו מה?"

הארי: "אתה באמת רוצה שאני אספר לך?"

לואי: "בטח,בגלל זה שאלתי."

הארי: "טוב,אתה נראה מסוג הבחורים שהתחרפנו אם אני אספר משהו כזה."

לואי: "אין לי מושג על מה אתה מדבר."

הארי: (צוחק) "אני באמת רוצה לדעת אם אתה משחק חלק מזה או שזה באמת מי שאתה."

לואי: (מקמט את מצחו) "אני...אני...ממ,למה אתה מתכוון?"

הארי: "אתה באמת עד כדי כך לא מודע או?"

לואי: "לא מודע?"

הארי: "לא משנה."

לואי: (נאנח) "אז...מה אתה עושה?"

הארי: "אני אוהב להגיד שאני שחקן אבל זה לא ממש קרה עדיין אז,אני מפחד שהתשובה תיהיה שאני עובד בסטארבקס."

לואי: "סטראבקס?" (צוחק) "מה,ברצינות?"

הארי: "עלוב,הא?"

לואי: "לא,זה לא עלוב בכלל." (מובך) "אני ממש מצטער,אני פשוט חשבתי שאתה-"

הארי: "זה בסדר,אתה לא צריך להתנצל.אני מבין איך...טוב,זה עלוב להיות בגיל שלי ולעבוד בסטארבקס."

לואי: "רב אנשים בגיל שלך עובדים בסטארבקס,אין שום דבר רע בזה."

הארי: "אתה רק ניהיה נחמד."

לואי: "לא,ברצינות.להפוך לשחקן נשמע הרבה יותר קשה מדברים אחרים."

הארי: "אומר הבחור שהולך להרווארד."