It started with a selfie (Larry stylinson)

Chapter 10

כותרת: "האחד עם התוכנית המרושעת."

סצנה 14: "בתוך החדר/חדר השינה של הטומלינסונים-מעונות ייל/יום

לואי ונייל מנהלים שיחה בטלפון

לואי: (מעוצבן) "סוף סוף!למה לא ענית לאף אחת מהשיחות שלי?אני התקשרתי אלייך בלי הפסקה במשך שעתיים."

נייל: "חלק מאיתנו דואגים לעתיד שלנו אז אנחנו לומדים."

לואי: "מה שתגיד.איך אתה?"

נייל: "לומד."

לואי: "יש יותר בחיים מרק ללמוד,נייל."

נייל: " אתה לא עושה בחינות סופיות."

לואי: "כבר קיבלת את המכתב?"

נייל: "לא!למה אמרת את זה?אני ניסיתי לא לחשוב על זה ואתה עשית את זה עכשיו.אני חושב על זה!אני שונא אותך!"

לואי: "תרגע!זוכר שנה שעברה?קיבלתי את המכתב שלי מפרינקטון יום לפני שהייתי צריך לעזוב.זה נורמאלי."

נייל: "לא,זה לא.זה נורמאלי לאמריקנים לא לאירופאים.אנחנו שונים.זאין קיבל את מכתב הקבלה שלו לפני שבוע ואני קיבלתי כלום.אתה חושב שאני צריך להתקשר אליהם?"

לואי: "לא,אל תעשה את זה.זה די נואש."

נייל: "אבל אני נואש!אני מתקשר אליהם."

לואי: "תחכה עד מחר ואז תתקשר אליהם."

נייל: "טוב.למה התקשרת אלי?הציונים שלי יורדים רק מלדבר איתך."

לואי: "אני צריך להגיד לך משהו..." (מהסס) "אני חושב."

נייל: מה זה?"

לואי: "אז...אני הייתי בחוף היום בבוקר."

נייל: "הו,אלוהים...אתה נשמע כמו אחת מהבנות האלה.אני לא יכול לזכור את השם שלהם.התוכנית המטומטמת הזאת שאחותך הכריחה אותי לראות פעם?מה זה היה?"

לואי: "אמ...האחת עם האחיות?"

נייל: "כן."

לואי: (לאחותו,לוטי (15) שעושה את השיעורים שלה כמה צעדים מלואי) "לוטי!"

לוטי: "מה אתה צריך?"

לואי: "איך קוראים לתוכנית שאת תמיד רואה?זאת עם האחיות."

לוטי: "אלוהים אדירים,אתה כזה לוזר. משפחת קרדשיאן,דא."

נייל: "בדיוק!זאתי!אתה נשמע כמו קרדשיאן,חבר."

לואי: (צוחק) "בסדר,אני כן.אז הייתי בים ואתה לא תאמין עם מי דיברתי שם."

נייל: "אתה היית בים?מה עשית בים?