It started with a selfie (Larry stylinson)

Chapter 25

כותרת: "האחד שבו חברה ישנה חוזרת."

סצנה 28: "בחוץ/החצר של ספנסר/לילה

לואי מנסה להשיג את תשומת הלב של הברמן אבל אנשים אחרים ממשיכים להזמין לפני שהוא בכלל מקבל הזדמנות להגיד שלום.בחורה,שיושבת לבד ליד הבר,בוהה בו.קוראים לה אמה (23),שיער אדום,עיניים כחולות ומשקה ביד.

אמה: (צועקת לברמן) "היי!אתה!"

ברמן: "כן?"

אמה: "תשיג לבחור המסכן הזה משקה,הוא מחכה כבר שעות." (מסתובבת ללואי,קורצת) "ככה עושים את זה."

ברמן: "סליחה,גבר.מה אני יכול להביא לך?"

לואי: "זה בסדר,אני רק אקח את מה שיש לה." (מסתובב לאמה,מחייך בביישנות) "תודה."

אמה: "בבקשה ו,רק שתדע,מה שאני שותה ממש חזק.אתה חושב שאתה יכול להתמודד עם זה?"

לואי: "אני יכול לתת לזה ניסיון."

אמה: "בחור שאוהב אתגרים.חייבת לאהוב את זה." (מורידה את המסכה) "הדבר הזה הורג אותי.כזה חסר טעם,לא?"

לואי: (מפוקס בדרך שהברמן מכין את המשקה שלו,נראה מודאג לראות את כמות האלכוהול) "אני מוצא את זה סוג של כיף.הקטע של המסכות אני מתכוון."

אמה: "אף פעם לא הבנתי את הקטע של זה."

לואי: "זה מסיבת המסכות הראשונה שלי אז אני לא יכול לשפוט." (מסתובב לאמה,הפה שלו נפער כשהוא רואה את הפנים שלה) "אלוהים אדירים."

אמה: "מה קרה?"

לואי: "אמה?"

אמה: "הו לא,אתה מכיר אותי?הנה הלך הסיכוי היחיד שלי לנשק בחור הלילה."

לואי: (צוחק) "את לא איבדת את החוש הומור שלך אני רואה."

אמה: "מי אתה,בחור מסתורי?"

לואי: "אני לא מאין שאני עומד מולך.לא ראיתי אותך מאז..."

אמה: "בחייך,תן לי שם,אני מתה כאן."

לואי: "ברצינות אין לך שום מושג?"

אמה: "לא." (מקמטת את מצחה,מצמצמת את עינייה לפני שהיא פותחת אותם) "אין מצב."

לואי: (צוחק) "יש מצב."

אמה: "לואי?!" (עומדת כדי לחבק אותו) "אלוהים אדירים,אני לא מאמינה."

לואי: "אני יודע.זה,עד עכשיו,הדבר הכי נחמד שקרה לי הלילה."

אמה: "אוו,אתה עדיין כל כך חמוד.ותסתכל על עצמך,אתה נראה מדהים,אין לי מילים."