It started with a selfie (Larry stylinson)

Chapter 57

כותרת: "האחד עם הגיבור והעוזר שלו."

פלאשבק 6-U: בפנים/הסלון של משפחת סטיילס/לילה

הארי מנסה למצוא את אמא שלו בשמן שאמה עדיין שרה ורוקדת לכולם.קארה רואה את הארי והולכת אליו.

קארה: "אתה עדיין לא מדבר איתי?"

הארי: "מתי לא דיברתי איתך."

קארה: "מיקודם."

הארי: "טוב...אמ,אולי פשוט לא היה לי כלום להגיד."

קארה: (מקמטת טת מצחה) :אתה בטוח?תמיד יש לך מה להגיד.אתה מסתיר משהו,לא?למה אתה לא מדבר איתי?"

הארי: "אני מדבר איתך עכשיו."

קארה: "אתה כועס או משהו?"

הארי: "אני לא." (חושד) "למה?את ניסית לעשות לי משהו."

קארה: "לא?אתה מתנהג מוזר.אני לא רוצה שתראה את המתנה שלי אם אתה הולך להיות מוזר לגביה.שמתי זה יותר מידי השקעה אז כדי לך לראות אותה כשהמצב רוח שלך ישתנה."

הארי: "אני במצה רוח המושלם למעשה."

קארה: "אתה בהחלט מסתיר משהו."

הארי: "אני אספר לך עוד מעט,בסדר?אני צריך למצוא את אמא שלי עכשיו.ראית אותה?"

קארה: "היא בטח במטבח."

הארי: "היא לא שם."

הפעמון מצלצל.

קארה: "עוד אנשים?המסיבה הזאת שולטת."

הארי: "אני יודע,נכון?אני מצטער אם מישהו ניסה להרוס אותה.אני מניח שהתוכניות המרושעות שלהם לא עובדות."

הארי נותן לקארה מבט בוחן,מצפה ממנה להנצל על מה שהוא חושב שהיא עשתה.קארה רק מקמטת את מצחה.

קארה: ״למה אתה מסתכל עלי ככה?״

הארי נותן לה שוב את המבט,עדיין מחכה ממנה להתנצל.

קארה: ״אתה מפחיד אותי.״

הפעמון מצלצל שוב.

הארי: (מעוצבן) ״מה שתגידי,אני אלך אל הדלת.״

נייל עומד בחוץ ליד אמא שלו,מחכה למישהו שיפתח את הדלת.הוא לא נראה שמח להיות שם.

נייל: ״הו,אמא.זה כזה צירוף מקרים,כנראה אף אחד לא נמצא שם.״ (מזייף התאכזבות) ״אני כל כך התרגשתי לבוא לפה.אני מקווה שפעם הפעם מישהו יזמין אותי,אני בהחלט יבוא.״ (מסתובב כדי לחזור למכונית)

מאורה: (עוצרת אותו בכך שהיא תופסת את התיק שלו) ״נייל,ג'יימס.תשאר מיד כאן.״

נייל: ״אבל המסיבה נגמרה!״

מאורה: ״אתה לא שומע את המוזיקה?״

נייל: ״אני שומע רעשים.״