It started with a selfie (Larry stylinson)

Chapter 63

כותרת: "האחד עם דודה מרתה ולילי הזונה."

סצנה 109 (המשך): בפנים/חנות של ברברי/יום

ליאם מעמיד פנים שהוא מסתכל על חולצות כשהוא בעצם מנסה לחפש את הארי או לואי בחנות.

ילדה: "ברוך הבא לברברי,אדוני.איך אני יכולה לעזור לך?"

ליאם: "שלום,אני רק תהיתי אם ראית את החבר שלי מ-"

ילדה: "חכה,אתה ליאם,נכון?"

ליאם: (מקמט את מצחו) "כן."

ילדה: "ידעתי שזה אתה!"

ליאם: "אנחנו מכירים אחת את השני?"

ילדה: "אני חברה של אחותך למעהש,נהגנו ללכת לבית ספר ביחד.הייתי תמיד בבית שלך כשהיית קטן.אלוהים,אתה כל כך גדול עכשיו."

ליאם: "הו,סליחה על זה.אני ממש גרוע עם שמות ופרצופים."

ילדה: "אל תדאג לגבי זה,אתה היית קטן מידי כי לזכור אותי בכל מקרה."

ליאם: (מחייך במבוכה) "אני אגיד לה שאמרת שלום."

ילדה: "כן בבקשה,לא ראיתי אותה שנים.בכל מקרה,לגבי החבר שלך?"

ליאם "הו,חבר?"

ילדה: "כן,אמרת שאתה מחפש את חבר שלך,נכון?"

ליאם :"באמת?"

ילדה: "אני די בטוחה שכן."

ליאם: "הו לא,התכוונתי לחולצה.אני מחפש חולצה."

ילדה: "הו."

ליאם: "כן,ראיתי אותה במגזין איזה יום וממש אהבתי אותה."

ילדה: "טוב,תיתן לי כמה פרטים אליה ואני אעזור לך למצוא אותה."

בנתים,הארי ולואי עדיין בתוך התא מדידיה.הפנים שלהם ממש קרובים אחד לשני בגלל שהתא ממש קטן.הארי נראה ממש מרוצה כי ברור שלואי הלחוץ עושה מאמץ ענקי שלא להסתכל על הגוף של הארי.

הארי: (מחייך,עוקץ) "העיניים שלי כאן למעלה."

לואי: (מסמיק) "הו,לא בהיתי.זה רק זה ש-"

הארי: "זה בסדר.אני למעשה אוהב שמסתכלים עלי."

לואי: "הו,אז אתה אקסהיביציוניזם ."

הארי: "אני מה?"

לואי: "אקסהיביציוניזם?מישהו שאוהב להיות...אתה יודע,ערום בציבור וכזה."

הארי: "אני למעשה לא ערום בציבור כרגע.אני הייתי כאן לבד עד אתה נכנסת לפה,זוכר?"

לואי: "הו,לגבי זה."

הארי: "וזה הופך אותך לפרספקטי."

לואי: "פרספקטי?"

הארי: "אתה לא היחיד כאן שיודע מילים גבוהות,מא רק לואי."