מצאתי אהבה ?

פרק 7

"ג'ון כהן" מישהו קרא לי בשמי, הסתובבתי ונדהמתי לגלות שמי שקרא לי היה דרק. הייתי המומה, דרק רון הבחור הכי פופולרי בבית הספר ידע וקרא בשמי. היה בינינו מרחק לא קטן, במקום שאני ישאל מה או יגיד כן פשט הייתי מולו ולא זזתי מילימטר. דרק התקרב אלי מה שגרם לי לפתוח עוד יותר את העינים שלי.
"את ג'ון כהן נכון ? " שאל אותי דרק
הינהנתי לחיוב
דרק חייך אלי והוריד את ראשו לדקה והעלה אותו חזרה.
"אמ... אני רציתי לשאול למה את לא מדברת עם אף אחד ? "
"מ-מה? "
"וואו יש לך כל חלש וכל כך עדין... אבל עדיין אפשר לשמוע אותו" אמר דרק בחיוך
"בכל מקרה אני רואה שאת תמיד לבד אז חשבתי שאולי תרצי חברה מתי שה-"
"לא תודה" קטעתי אותו
"למה ?"
"כי אני לא רוצה" אמרתי לו באדיושת מוחלטת, הסתובבתי והתחלתי לצעוד
"אני ראיתי אותך" אמר דרק בפיתאומיות
"ראית אותי ? " שאלתי בחוסר הבנה
"על הגג של בניין 13"
הייתי המומה, לא ידעתי שעוד מישהו חוץ ממני ידע על הבניין הנטוש מספר 13.
"בכל מקרה, רק חשבתי שבגלל שאת מכירה את המקום וגם אני אז אנחנו יכולים להיפגש שם  ביחד במקום כל אחד לבד" אמר לי דרק  ובסוף דבריו חייך. לא אמרתי מילה, לא ידעתי מה לעשות 9 שנים אני כבר לא מדברת עם משהו שהוא לא המשפחה שלי ועכשיו הילד הכי פופולרי בבית הספר שלי מדבר איתי. דרק הסתכל על הרצפה, ירד לקחת דף שהיה זרוק שם, חתך ממנו חתיכה, הוציא עט ורשם משהו על הפתק וקיפל אותו
"זה המספר טלפון שלי את יכולה להתקשר מתי שבא לך" אמר לי מחוייך ומשך את ידי אליו, העפתי את ידו והוא משך אותה שוב אלי ושם את הפתק בידי.
"אני כבר מחכה לשיחה ממך " אמר אלי מחיוך חיוך מרוצה. הכנסתי את הפתק לכיס
"אני הולכת, ביי" אמרתי לו מהר והלכתי משם. בדרך הביתה עצרתי עצירה קטנה במקומי, הוצאתי את הפתק מכיסי פתחתי אותו וראיתי מספר טלפון ומלמטה את השם שלו 'דרק רון'. קיפלתי חזרה את הפתק,החזרתי לכיסי והמשכתי ללכת לכין ביתי. כשהגעתי הביתה אמרתי לאמא שלום ועליתי לחדרי להניח את תיקי במקומו, החלפתי בגדים וירדתי לאמא שלי. ג'וש הסתכל על תוכנית שהוא אהב בטלוויזה ואימי הכינה את ארוחת הצהרים. אמי באה להוציא צלחות אך עקפתי אותה ואמרתי לה "אני יעשה את זה", לקחתי שלוש צלחות, שלוש מזלגות ושלושה סכינים וסדרתי אותם על השולחן.
"תודה ג'ון" אמרה אמי מחייכת
"זה שום דבר אמא" אמרתי לה והיא הסתובבה למחבת ואחר כך שוב הסתכלה עלי
"יפה לך החולצה הזאת " אמרה אימי
"זאת סתם חולצה כחולה שעל השרוולים שלה יש שני פסים לבנים ורבע מהחולצה למטעה יש לבן ובאמצע החולצה יש מספר 53" אמרתי לאמי בעודה מסתכלת עלי
"היא עדיין יפה לך נכון ג'וש ?" שאלה אימי את ג'וש והסתכלנו עליו בו זמנית
"היא באמת יפה לך " ג'וש אמר ואני חייכתי. בנתיים שאמא שלי הכינה את האוכל אני הכנתי סלט .
"טוב ג'וש בוא לאכול האוכל מוכן" אמרה אמי לג'וש שיש בסלון עשיין רואה את הסדרה האהובה עליו
"איזה אוכל הכנת?" שאל ג'וש
"אוכל טעים" השיבה אמי לג'וש . הוא התקדם אלינו וישב במקומו. אני ואמי ישבנו כמה שניות אחריו, שמנו את המוקפצים יהסלט על השולחן התחלנו לאכול.
"ג'ון" אימי קרה לי באמצע
"הממ" שאלתי
"המורה שלך התקשרה אלי" ענתה
"המורה שלי?" שאלתי
"כן, היא אמרה שהמנהל החדש החליט שהוא עושה תלבושת לבית הספר"
"מה היה רע בבגדים שלנו? ולמה דווקא באמצע שנה ?" שאלתי לא מבינה
"אני לא יודעת וגם המורה שלך לא אבל משבוע הבא הולך להיות לך תלבושת אחידה" אמרה
"טוב, אז אני לא אלבש כל חולצה שאני ירצה, סבבה לי " עניתי
"חולצה ומכנס וג'קט ונעלים את מתכוונת"
"מה זאת אומרת" שאלתי
"הבנות ילבשו חצאית כחולה עם משבצות עליה וחולצה מכופטרת לבנה עם ג'קט טועם שהיה עליו גם סמל וגם תלבשו גרבים שיגיעו עד הברך או אחריה וגם נעלים מיוחדות לבית הספר" 'לא הגזים בכלל' חשבתי
"טוב הכל בסדר לי אבל היום יום חמישי אמא שבוע הבא הכוונה ליום ראשון, איך תספיקי עם העבודה שלך ? " שאלתי
"אני יספיק אל תדאגי " אימי אמרה.
כשסיימנו אמי וג'וש הלכו לסלון ובנתיים אני שטפתי כלים, כשסיימתי הלכתי לכיון המקרר והוצאתי פירות , שטפתי וחתכתי אותם ושמתי את הפירות בצלחת והתיישבתי בין אמא לג'וש וראינו טלוויזיה. כשנגמרה התוכנית הסתכלתי בשעון שהיה על היד שלי וראיתי שהשעה עשרים לארבע, קמתי מהסלון ועליתי לידרי ללבוש את בגדי העבודה שלי כי המשמרת שלי מתחילה בארבע. לבשתי את בגדי העובדים שהם חולצה לבנה עם שרוול עד המרפק, כובע ברט עם קווים גדולים בצבע לבן וחום מאוד בהיר וכמובן התג שם שלא כל כך שמים שלב אליו. הסתכלתי שוב בשעון שנמצא על ידי וראיתי שהשעה עשרה לארבע. נעלתי נעלים, אמרתי שלום לאמא וג'וש והלכתי לעבודה. כל הדרך שמעתי שירים כששיערי היחסית קצר עף ברוח, כשהגעתי לעבודה  שרה הייתה בקבלה ונתנה ללקוח את העודף שלו, כשהוא הלך לידי הבחינה בי.
"ג'וני... אף פעם לא מאחרת הא ?" שאלה אותי שרה
"אין לי סיבה לאחר" עניתי לשרה על שאלתה
"טוב לכי להשים את השינר ותתחילי לעבוד" אמרה לי
הנהנתי והלכתי לחדר העובדים להשים את השינר שלי יהתחלתי לעבוד .
"אל תשכחי שהיות א-" אמרה שרה אך קטעתי אותה מיד
"את מסיימת בעשר, לא שוכחת". אמרתי לה והיא חייכה. אחרי כמה שעות הבחנתי בשעון שבידי וראיתי שהשעה שמונה בערב שזה אומר שעוד שעתיים והביתה. בדיוק כהורדתי את מבטי מהשעון נכנס הגבר הזה עם החליפה שתמיד בא לחנות, מחכה כמה זמן כשהוא בוהה בי והולך. לא ישעתי מי הוא ומה הוא רוצה ממני אך לא אהבתי את המבטים שלו בי. הוא התקרב אלי, לא רציתי שיעשה זאת , פחדתי.
שרה את יכולה להחליף אותי ? אני צריכה קצת אוויר" שאלתי את שרה.
"כמובן תצאי מתוקה, למרות שאני לא מבינה למה לא יצאת עד עכשיו, היו לך כבר 4 הפסקות שלא יצאת אליהן." אמרה לי שרה והלכתי במהירות לחדר העובדים. הסתכלתי בחלון שהיה בדלת,כשראיתי שאותו גבר הלך חזרתי לעמדה. כמות הלקוחות הלכה וקטנה, הסתכלתי לרגע בחלון וראיתי את אותו הגבר שתמיד מחכה שם עומד ומביט בי במבט שהפחיד אותי מאוד. העפתי את מבטי לחנות, העדפתי לא להסתכל עליו יותר נכון רציתי לא להסתכל עליו זאת כבר הפעם הרביעית שזה קורה וזה מתחיל להפחיד אותי . הרבה שאלות התרוצצו לי בראש
'מי הוא?'
מה הוא רוצה ממני ?'
למה הוא דווקא מסתכל עלי ?' , פחדתי מהתשובות לשאלותי . הסתכלתי שוב בחלון וראיתי שאותו גבר כבר לא נמצא במקומו 'הוא הלך' אמרתי לעצמי נושמת סוף סוף לרווחה . שער הזמן עבר מהר, מבלי ששמתי לב השעתים האלו נגמרו . ניקיתי את השולחנות בחוץ וגם את המגשים, עזרתי לשרה לסגור את החנות, אמרנו אחת לשנייה לילה טוב והלכתי הביתה. כל הדרך הסתכלתי אחורה, פחדתי שאותו הגבר יצוץ מאיזשהו מקום. רק  כשהגעתי הביתה הייתי רגועה, נכנסתי הביתה ואמא שאלה אותי ריך היה בעבודה, העדפתי לא לומר לה על אותו גבר כדי לא להלחיץ או להפחיד גם אותה לכן שיקרתי ואמרתי שהיה כיף והלכתי לחדרי . לאחר שהתחקלחתי ולבשתי מכנס רחב ארוך בצבע סגול עם חולצת בטן טיפה צמודה לבנה שהשרוולים שלה עד המרפק בצבע סגול שכבתי על המיטה ונזכרתי שהיום דרק קרא לי ודיבר איתי, קמתי ממטתי והלכתי לג'קט שהיה על הכיסא שלי והוצאתי ממנו את הפתק שבו כתב דרק את מספר הטלפון שלו. הסתכלתי בו רגע גיכחתי לעצמי לרגע 'כמה מגוחך' אמרתי לעצמי והחזרתי אותו חזרה לכיס הג'קט.

אז עשיתי טוויס קטן ומעכשיו יש תלבושת בית ספר בדיוק כמו בארצות הברית
(כמו שאני אוהבת😁)
אז מה דעתכן על הבחור המחכה לג'ון כבר כמה זמן?
האם הוא יעשה לה משהו ?
(בתמונה הבחור שעוקב אחרי ג'ון 😡)

מקווה שנהנתם
אוהבת 💝