"אתם צמאים נכון ? בואי ג'ון נלך לביא להם לשתות" מדיסון אמרה קמה ואני קמתי אחריה. הלכנו למחונות השתייה ואדיסון קנתה לה ולדניאל לשתות בזמן שאני התלבטתי מה לקנות לדרק.
"דרק אוהב מים" מדיסון אמרה לוחצת על הכפתור של המים מה שגורם לבקבוק לצאת.
"חכי בואי נשתה ביחד" מדיסון אמרה עוצרת אותי
"אתם יוצאים ?" מדיסון שאלה אחרי שתיקה ארוכה שבה ראינו את דניאל ודרק משחקים אחד עם השני בבאולינג
"ככה אומר דרק" עניתי וזה באמת נכון הוא תמיד אומר שאנחנו יוצאים,
"אז את אוהבת את דרק?" שאלה
"כנראה" עניתי בכינות בפעם הראשונה
"איזה עצבים, אם את לא אוהבת אותו אז אל תציקי לו" אמרה כועסת ואני הסתכלתי עליו מחייך אלי וחוזר לשחק
"אני לא אוהבת את המראה שלך" אמרה מניחה את הפחית שתייה בעצבים על השולחן הקטן שהיינו לידו
"יש הרבה אנשים שאוהבים את דרק, בימי שישי ושבת הרבה רוצים להיפגש איתו" אמרה עצבנית
"למה אדם עם רגשות לא שלמים בלב תופס ללא בושה עמדה ליד דרק?" המשיכה
'אני תופסת עמדה של מישהו אחר?' חשבתי לעצמי מסתכלת עליה
"גם דרק, למה...." מדיסון ממשיכה ואני שותקת לא מצליחה להוציא הגה מפי
"הוא בחר אותי כדי לעשות איתו יחסי מין" אמרה בפתאומיות ועיני נפתחו לרבחה
"למה שיבחר בך?" שאלה הולכת לדניאל ואל דרק. ליבי פעם כמו משוגע, המחשבה הזאת שדרק קיים יחסי מין עם מדיסון עשתה לי לא טוב. הרגשתי שאני לאט לאט מתה מבפנים, עד שיש מישהו שאני אוהבת הוא מקיים יחסי מין עם מישהי אחרת. כאב לי לדעת את זה אבל זה קרה פעם, זה סיפור ישן של דרק ומדיסון ואני לא יכולה לתת לזה להשפיע על האהבה שלי לדרק. אני אוהבת אותו, מאוד וגם אם אני לא אומרת את זה, זה רק בגלל שאני מתביישת להגיד את זה בפומבי אבל בראש שלי אני אומרת את זה כל הזמן. הלכתי לכיוון דרק מדיסון ודניאל והתישבתי במקומי, עשיתי את עצמי כלא יודעת מה קרה בין שניהם והמשכתי כאילו הכל כרגיל
"ג'ון, את רוצה לשחק ?" דרק שאל אותי אחרי כמה זמן שהייתי בשקט
"כן" אמרתי קמה נעמדת על רגליי והולכת לקחת כדור. עשיתי בדיוק גמו שדרק אמר לי כשהסביר לי על המשחק ממקודם רק שהפעם התרכזתי בקונוסים. זרכתי את הכדור הכי חזק שאני יכולה ופשוט גלגלתי אותו עד שפגע בכל הקונוסים
"וואו ג'ון את טובה" דניאל אמר מופתע
"זה היה במקרה" אמרתי ודרק חייך. הם המשיכו לשחק וראיתי כל הזמן את ההסתכלויות של מדיסון על דרק, לא אהבתי את זה אני מודה. כשסיימנו דרק ואני נפרדנו ממדיסון ודניאל. בדרך עברנו ליד חנות בגדים, המראה בחנות הייתה כלפי חוץ. עצרתי והסתכלתי על איך אני לבושה, ועל השיער, ואיך אני נראת ועלו לי שוב מחשבות כמו
'אם אני ודרק נראים טוב ביחד'.
"מה קרה ?" דרק שאל מעיר אותי ממחשבותי ואני הסתכלתי עליו בשקט
"את עייפה ? אנחנו צריכים לשתות איפשהו, ראיתי שלא ממש שתית" המשיך מסתכל עלי בדאגה
"אני בסדר,אתה לא צריך לדאוג לי" עניתי
"ברור שאני צריך לדאוג לך, את החברה שלי" ענה מחויך
"למה אני ?" שאלתי שוברת את השתיקה הקטנה שהיה לפני רגע. הוא הסתכל עלי ולא ענה לי כאילו התשובה הייתה מובנת מאליו
"אני רוצה ללכת הביתה" אמרתי לדרק והוא הסתכל עלי שוב בדאגה אך המחשבה עליו ועל מדיסון ...
"מה קרה ? את פשוט נהיית ככה" שאל לא מבין
"כלום" שיקרתי
"ההבעת פנים שלך לא נראת בסדר" אמר
"אתה לא מרגיש ממש מושפל כשאני לצידך ?" שאלתי בכינות
"אני לא " ענה במהירות
"למה את שואלת ?" התעניין לדעת
"אני פשוט מרגישה שאנחנו לא מתאימים" עניתי, גם אם אהבתי אותנו ביחד, לא הרגשתי שאנחנו מתאימים וזה לא שרציתי שנפרד פשוט כבר לא יכולתי יותר
"אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, אתה נראה טוב, אתה מקובל ולעומתי, עד לפני כמה זמן לא היו לי חברים, יש לי אישות קודרת כזאת אנחנו כל כך שונים" אמרתי מוציאה הכל
"אני לא מבינה למה אתה כל כך מחבב אותי-" המשכתי
"ג'ון" דרק קטע אותי לפני שאמרתי משהו מסתכל עלי ואני מסתכלת עליו
"בואי איתי" אמר מושך אותי בידי מכוון אותי לתחנת אוטובוס הקרובה שהייתה ליד החנות. חיכינו לאוטובוס ועדיין ידו של דרק החזיקה בכף ידי. כשהאוטובוס הגיע עלינו עליו ודרק לקח אותי למקום ישיבה הלפני אחרון שהיה באוטובוס הריק. כשירדנו המשכנו ללכת והגענו לבית ספר
"איזה נוסטלגיה" דרק אמר מצביע על בית הספר שובר את השקט שהיה בנינו כל הזמן הזה. הוא לקח אותי למאחורי בניין שהיה שם קיר מלא בציורים ואמירות. "בכיתה ב' ו-ג', היו לי הרבה חברים אבל תמיד הרגשתי לבד, האדם היחיד שהיה חבר שלי, היה קורבן להתעללות. באותו זמן החבר הכי טוב שלי הפך ליעד של ההתעללות ופגעתי בו עם אחרים למרות שאני לא משתמש באלימות לא התעמתתי איתו בנוכחות כולם. אבל מאחורי גבם של כולם היינו נפגשים כאן. פגישות סודיות והיינו מדברים כשאני חושב על זה הוא בטח סבל הרבה" אמר הרכין את ראשו למטה והעלה אותו חזרה.
"אבל הוא המשיך לחייך, יום אחד הוא אמר לי תודה אבל ביום למחרת הוא כבר לא היה שם, הוא החליף בית ספר. בסך הכל לא יכולתי לעשות כלום בשבילו, הייתי פחדן" המשיך והרכנית את ראשי
"אני אוהב אותך בגלל שאת אמיצה, לעלות לגג כל כך גבוה ולשבת בו ולהסתכל על הנוף כשאין גדר או מעקה שיעזור לך לא ליפול" דרק אמר ומבטי עבר אליו בעינים פתוחות לרווחה
"לא משנה מה האנשים סביבך אמרו, את ממשיכה לתמוך בעצמך. בלי שום פחד" המשיך
"אני באמת חשבתי שאת מגניבה, ואיך אני הייתי חסר תועלת" אמר מחייך
"אני רוצה שתדעי, יש לי גם את הצד הזה שלי" אדר מסתכל עלי
"הבנת מה הכוונה שלי ?" שאל מחייך שוב ואני הנדתי בראשי
"כשאתה יותר אנושי, זה יותר טוב" אמרתי מסתכלת על דרק שהסתכל עלי ואז לצדדים
"להצטער בסוג כזה של מקום" אמר ואני לא הבנתי מה הוא רוצה.
"אני יכול לנשק אותך ?" שאל בפתאומיות ואני לא עניתי
"את עדיין לא שמת לב לקסם שלך " אמר הולך לגדר מאבן שהייתה מאחורי
"ואת לא יודעת כמה התאהבתי בקסם שלך" המשיך ואני הלכתי אל דרק
"אני-"
"אני רוצה להכיר אותך יותר" דרק אמר קוטע אותי מסתכל לי עמוק בעינים
"אני, אתה מחבב אותי וגם אני מחבבת אותך. להניח את כולי עליך, אני לא יכולה לדמיין לעצמי מה יקרה" אמרתי בכינות מרכינה את ראשי
"אני לא יודעת, אני מפחדת" המשכתי
"פשוט תעשי מה שאת רוצה בעבר ובעתיד אהבה זה אותו דבר. אז מה עם זה לא ברור, אז מה אם פישלת לפחד לפני שאתה אוהב מישהו. אם לא תרצי לנסות אז שום דבר לא יתחיל" אמר ועיני התמלטו בדמעות
"אני חיבבתי אותך עוד לפני" אמר והסתכלתי עליו נושכת את שפתיי ומרכינה את ראשי
"הדבר עם מדיסון נכון ?" שאלתי והרגשתי את פני רטובות קצת
"אתה שכבת איתה ?" שאלתי יודעת את התשובה
"למה את שואלת ?" מתחמק
"היא אמרה את זה היום" עניתי והיה שקט בנינו
"זה נכון" דרק אמר שובר את השקט
"אבל זה היה לפני שפגשתי אותך" ישר הסביר ואני נשכתי את שפתי
"בסדר" עניתי בקצרה
"את כועסת ?" שאל ואני הנדתי לשלילה בראשי
"להיות לבד עם אנשים, לבטוח באחרים בעיה שתתעורר כשלא הייתם אותו הדבר. אבל גם אני כבר החלטתי להתמודד עם זה " אמרתי מסתכלת על העינים השחורות של דרק
"זה כמו בפעם הראשונה שנפגשנו, אתה היית שונה ממה שאתה עכשיו. גם אני מצליחה להשתנות" המשכתי מרכינה את ראשי שוב
"ג'ון" דרק אמר שוב שוב את השתיקה בינינו מה שגורם לי להסתעל עליו
"אמממ" אמרתי ודרק כיוון את ראשו אלי ובשנייה לאחר מכן עצמתי את עיני מרגישה את שפתיו הבשרניות של דרק על שפתי מנשקות אותי קלות. כשהתנתקנו דרק חייך אלי ואני איכשהו חייכתי חיוך קטנטן בפעם הראשונה מול דרק. הרגשתי את עיניו שוב עלי והסתכלתי עליו מחייך מסתכל על שפתי שוב. עצמתי את עיני והרגשתי את שפתיו שוב על שפתי מנשקות אותי בתשוקה
נשיקות נשיקות נשיקות💋
העבר של דרק מסובך וגם של ג'ון
שני מסובכים
מקווה שנהנתם
אוהבת ❤
YOU ARE READING
מצאתי אהבה ?
Romanceאהבה ראשונה לא שוכחים.... תכירו את ג'ון שם של גבר אבל בחורה מהממת! אוהבת לקרוא ספרים, לשמוע מוסיקה ומקומות גבוהים. היא חכמה, יפה ויש לה אישיות מאוד חמודה למרות החומות שהיא בנתה לעצמה. היא לא מרבה לחייך למרות שהיא רוצה, אף אחד לא שמע אותה מדברת אפילו...
