פרק 11

92 4 1
                                    

אחרי אתמול  אני ומאי היינו רוב היום ביחד, הרגשתי סוף סוף שיש לי חברה אמיתית, שאני יכולה לסמוך עליה. כמובן שאחרי כל היום העמוס הזה דרק ליווה אותי הביתה כמו שאמר. זה באמת היה יום שמחר לכן קמתי עם מצב רוח טוב היום. קמתי מהמיטה שאני כל כך אוהבת והסתכלתי דרך המרפסת הקטנה שיש לי בחדר את הנוף, הוא היה יפה מתמיד. הלכתי לחדר אמבטיה שיש לי בתוך החדר שלי שזאת בעצם המקלחת שלי הפרטית כמו שיש לכל אחד בבית והתחלתי להתארגן. צחצחתי שיניים שטפתי פנים וסיקרתי את השיערי החלק והיחסית קצר. יצאתי ממקלחת לכיוון הארון, הוצאתי ממנו את תלבושת בית הספר. אחר כך הוצאתי את נעלי נייק שלי עם העקב הפנימי ונעלתי אותם. הלכתי לכיוון הספריה שלי ולקחתי את צמיד הזהב שלי שהייתה עליו מין אבן כזאת לבנה עם קווים שחורים עליה. השעון שהיה על ידי השמלית הראה שהשעה הייתה 7:00 מה שאומר שאני כבר צריכה ללכת לאכול. הסתכלתי שוב על השעון שלי והשעה הייתה 7:40, אני בדרך לבית הספר ויש לי הרגשה מאוד טובה בקשר להיום ואני לא יודעת למה,'אולי זה בגלל שיש לי חבר ? ' חשבתי לעצמי ופתאום שמעתי קול נשי קורא לי
"ג'ון", "ג'וני", הסתובבתי וראיתי שמאי רצה אלי לכן חיכיתי במקומי עד שהיא תגיע
"ג'וני בוקר טובבב" היא אמרה זורחת בזמן שהיא מחבקת אותי.
"בוקר טוב מאי" עניתי לה בחזרה.
"איך היה אתמול?" שאלה בזמן ששיחררה את החיבוק
"הא? " שאלתי לא מבינה
"נו אתמול, כשדרק ליווה אותך הביתה" היא הסבירה
"אה.. זה, היה בסדר" עניתי
"זהו ? רק בסדר ? " היא שאלה והנהנתי
"ו... "
"ו..." אמרתי כמוה
"הייתה נשיקה ? " היא שאלה אותי
"לא " עניתי
"טוב... , אה, תגידי אני חייבת לשאול" היא אמרה
"אוקי.."
"זה הגובה שלך ?" שאלה
"הא ?" אמרתי לא מבינה
"זה הגובה שלך או שאת עם עקבים ? " היא שאלה אותי
"עם עקבים פנימיים, למה ?"
"כי הן ממש יפות ואני נמוכה כזאת אז לא ידעתי עם הן עם עקב או לא, אני מעדיפה יותר נעליים עם עקב כמו דרק. מה הגובה שלך ?"
"מטר 60" עניתי
וואי בדיוק בגובה שלי, מגניב" היא אמרה וציחקקה.
"רגע" עצרתי את הליכתינו
"מה זאת אומרת כמו דרק ?" שאלתי
"אה זה... דרק אוהב בנות נמוכות, זה לפחות מה שידוע לי" ענתה מחויכת בזמן שהיא מסתכלת עלי
"אז זה אומר ש..." חשבתי לעצמי בקול רם
"אומר שמה ג'וני ?" מאי שאלה אותי
"אז זה אומר שדרק יכול לאהוב גם אותך ?" שאלתי אותה בביטחון אבל גם בפחד, רציתי לדעת מה התשובה אבל רק שלא תהיה שלילית כמו שאני חושבת שהיא תהיה
"לא זה בחיים לא יקרה, דרק אוהב אותך. את האהבה הראשונה שלו" ענתה
'אני האהבה הראשונה של דרק ? אני ?' חשבתי לעצמי מופתעת, כל כך הרבה בנות יש סביבו ואני הראשונה שהוא אוהב, הרגשתי טוב עם עצמי. במשך כל הדרך עד לכיתה שלי היא דיברה איתי, היא החמיאה לי כל כך הרבה, על השיער, על הבגדים,על הנעליים ובמיוחד על העיניים שלי. כמובן שאני החמאתי לה גם, על השיער הארוך והיפה שלה שתמיד נמצא בצורה של או שתי קוקיות או צמה לצד. וכמובן על שרשרת זהב עם צורה של פרח שהייתה מאוד יפה, נעלי עקב פנימיות לבנות,  עם תיק לבן. היא תמיד מחייכת וצוחקת והיא באמת מתוקה, אני מרגישה שיש לי סוף סוף חברת אמת.
השעתיים הראשונות עברו מהר יותר ממה שחשבתי, לפתע ראיתי את עצמי מול המוכרת של הקפיטריה שקוראת לי שעה
"ילדה" היא אמרה בזעם
"כ-כן" עניתי
"אני רוצה מים בבקשה" ביקשתי והיא נתנה לי את בקבוק המים הקר
"תודה" אמרתי והלכתי לדרכי.
"ג'וני" שמעתי קול נשי קורא לי, הסתובבתי וראיתי שזאת מאי שקוראת לי ולידה נמצא דרק ועוד ילדה וליד דרק שני בנים. לא התיחסתי כל כך לשני הבנים שהיו שם וגם לא למאי האמת, התיחסתי לדרק. הכל התאים לו גם התלבושת. מאי עשתה תנועה עם הידים שכוונתה הייתה בואי לכן באתי אליהם.
"ג'ון" דרק אמר
"תכירו כולם את ג'ון, החברה של דרק" מאי אמרה
"או, את איתי בכיתה" אמר בחור אחד שהיה ליד דרק.
"אני בן" אמר והושיט את ידו
"ג'ון" אמרתי גם ולחצתי את ידו
"ואני דניאל" אמר הבחור השני והושיט גם הוא את ידו ולחצתי אותה גם.
"וזאת מדיסון" מאי אמרה וקירבה מישהי. היו לה עינים בצבע חום כהה אבל גדולות עם ריסים ארוכים, היא הייתה מאוד רזה ויפה. באותו רגע קינאתי בה על זה שהיא כזאת יפה. 'איך דרק לא חושב שהיא כזאת מושכת ?' חשבתי לעצמי .
"אז עכשיו שאת מכירה אותנו, אולי נלך לקריוקי ?" בן הציע
"קריוקי? " שאלתי
"כן כן זה יכול להיות ממש כיף, את תבואי נכון ג'ון?" מאי שאלה
"את תבואי ?" דרק גם הוא שאל. אני לא ממש אוהבת קריוקי אבל נראה שהם כל כך רוצים שאני יבוא.
"אוקי, אני יבוא" אמרתי ועיניהם של כולם נפתחו
"ישש ג'ון באה איתנו, טוב נלך ישר אחרי בית ספר אוקי ?" מאי שאלה וכולם אמרו אוקי בחזרה. שאר היום עבר מהר וכבר הגיע השעה האחרונה. שמתי לב שבן צדק, אנחנו באמת באותו כיתה ולא ידעתי את זה, קיבלתי הודעה מדרק לחכות ליד הכניסה של בית הספר וכך עשיתי, התקדמתי לכניסה וראיתי שכבר כולם שם, הייתי רחוקה מהם אז טיפה רצתי אליהם
"אוקי ג'ון פה, אפשר ללכת" דניאל אמר בזמן שידו סביב מותניה של מדיסון וישר כשידו של דניאל נגעה במדיסון היא ישר העיפה את ידו.
מדיסון ומאי היו בהתחלה ודיברו בניהן, בן, דרק ודניאל דברו גם הם ואני הייתי הכי אחורה. הסתכלתי עצידה וראיתי פתאום את דרק לידי
"מה את עושה ככה לבד ?" הוא שאל
"סתם, הנוף יפה"
"איזה נוף? אנחנו בעיר בדרך לקריוקי" דרק אמר
"נכון אבל שים לב לפרחים שפורחים בכיכר, לאנשים שעוברים, לריח המאפיה, להכל. זה יפה לדעתי" אמרתי בכנות.
"בחיים לא חשבתי על זה ככה" דרק אמר
"אז הגיע הזמן" אמרתי בזמן שהסתכלתי עליו. הוא חייך אלי ואני רק הסתכלתי עליו וישרתי את מבטי. הסתכלתי שוב על פניו של דרק, עיניו שחורות, הריסים שלו היו ארוכים והשפתיים שלו היו בשרניות ביותר. מפרופיל היה אפשר לראות שהוא מושלם.
'הוא כל כך יפה, מה הוא עושה איתי?' שאלתי את עצמי ואז התחילו כל השאלות האחרות לצוץ. 'אנחנו בכלל מתאימים ?'
'אנחנו נראים יפה ביחד ?'
'למה הוא עם מכוערת כמוני?'
'האם הוא... באמת אוהב אותי?' חשבתי לעצמי ואז הסטתי שוב את מבטי לדרק שכבר הסתכל עלי
"מה?" שאלתי
"סתם, את פשוט יפה" הוא אמר ויכולתי לראות את הכינות שלו מה שגרם לאדמומיות על לחיי וללב שלי התחיל לרוץ כמו משוגע
'דרק מה עשית לי ?'

אז ג'ון הולכת עם כל החבורה לקריוקי
מה אתם חושבים שיקרה ?
מה הסיפור בין דניאל למדיסון ?
ועוד יותר מעניין בין דרק למדיסון ?
היו תשובות בנתיים

מקווה שנהנתם
אוהבת 😍

נ.ב
ממליצה בחום לקרוא את הספר פנים מוסתרות, ספר מדהים אני נהנתי ממנו מקווה שגם אתם

מצאתי אהבה ? Where stories live. Discover now