מצאתי אהבה ?

פרק 25

הלכתי במסדרונות בית ספר, השעה 9:50 ועוד מעט מתחיל השיעור השלישי ובידיי ספרים של השני השיעורים הבאים. מוזר.... היום לא ראיתי אף אחד
'הם מנסים להתחמק ממני ?'
'עשיתי משהו לא בסדר ?' חשבתי לעצמי
"ג'וניייי~" שמעתי אותה קוראת
"סליחה שלא היינו איתך, היה לנו מבחן ממש חשוב שבקושי סיימנו אז זה לקח גם את הזמן של ההפסקה" אמרה מתנשפת ומסבירה את עצמה
"קודם כל תנשמי" גיחחתי ומאי צחקה
"סוף סוף סיימתי" אמרה מדיסון
"הוא היה קשה ? המבחן ?" שאלתי
"מתמטיקה זה לא הצד החזק שלנו" אמרה מדי
"הייתן אומרות לי, אני טובה מאוד במתמטיקה" אמרתי
"פעם הבאה את פשוט תצטרכי לסבול אותנו" אמרה מאי וחייכתי חיוך עדין
"אממ" התחלתי
"אתן יודעות אולי איפה דרק ?" שאלתי, לא ראיתי אותו מהבוקר ואפילו הוא לא שלח לי בוקר טוב כמו בכל בוקר
"הוא בטח מתכונן" אמרה מאי מחייכת ומדיסון איתה
"מתכונן ? בשביל מה ?" שאלתי בתמימות
"לא נכון" אמרה מאי בשוק
"את צוחקת עלי ג'ון" אמרה מדי אחריה והסתכלתי עליהן בשאלה
"אתם חוגגים שחצי שנה עוד שלושה ימים" אמרו ביחד, והייתי בשוק מעצמי
"אומייגדדד איך שכחתי מי זה ????" שאלתי בקול רם והן חייכו
"מה מצחיק ?" שאלתי
"אמרת אומייגד" אמרו וצחקו
"אבל זה לא מה שחשוב, מה את הולכת לעשות ?" שאלה מדי
"אני לא יודעת... מה אני יכולה לעשות ?? תייעצו לי" ביקשתי
"ממה שהבנתי-" הצלצול לסיום ההפסקה התחיל
"השיעור מתחיל ונדבר על זה בהפסקה הבאה, תפגשי אותנו במדרגות של הדלת האחורית" אמרה מאי שנגררת על ידי מדיסון והנהנתי אליה. כל המשך השני שיעורים שהיו לי לא הפסקתי לחשוב מה אני יכולה לעשות בשביל החצי שנה שלנו
'אוי ג'וןןן איך יכול לשכוח את זה ?? מה את מטומטמת ??' חשבתי בראשי מספר פעמים הרי אני זוכרת כל כך הרבה אבל דווקא את זה לא ?. הצלצול קטע את מחשבותי או בעצם סיים אותם, השעתיים הסתיימו. לפני שהמורה הספיקה לדבר כבר הייתי בדרך לדבר עם מאי ומדיסון,יש עוד שלושה ימים, זה קצת זמן.
"ג'ון" קראה אלי מדיסון וראיתי שהיא ומאי כבר במקום
"יש לכן רעיון ?" שאלתי מתנשפת אחרי שרצתי אליהן
"קודם כל תנשמי" אמרה מאי מחקה אותי
"ועכשיו תשבי ותשמעי" התחילה לומר מדי
"שמעתי כשבן ודניאל דיברו שדרק מתכנן לקחת אותך למקום כלשהו ולהביא לך מתנה שם אז את יכולה גם לקנות לו מתנה ל-"
"או אפילו להכין" קטעה מאי את מדיסון
"מה להכין ?" שאלתי
"שוקולד! דרק חולה על שוקולד" אמרה בהתלהבות
"הוא גם אוהב שעונים, מאוד" אמרה מדי
"אז אני יכולה להכין לו שוקולד ולקנות לו שעון. אבל אני לא יודעת אם הוא יאהב את השעון" אמרתי
"דרק אוהב צבע שחור, גם. אז תקני שעון שחור או משהו כזה חוץ מי זה אנחנו יכולות לבוא איתך" אמרה מדי
"כןןן, ונקנה מצרכים לשוקולד שתכיני" אמרה מאי אחריה
"אוקי.. מתי יש לכן זמן ?" שאלתי
"אפשר היום" אמרה מדי ומאי הנהנה איתה וכך גם אני
"אז ניפגש בשעה 18:30 ליד המזרקה שקרובה לחנות האפיה והשוקולד" אמרה והנהנתי. חכיתי אבל בשלב מסויים לא יכולתי יותר, קמתי ממקומי ויצאתי מהכיתה. הלכתי למזכירות וביקשתי פתק שחרור. תוך חצי שעה היחתח בבית, הסתכלתי על מחברת ריקה וחשבתי מה אני יכולה לעשות עוד חוץ משוקולד ולקנות שעון. לפתע עלי בי רעיון, צעיף, צעיף אדום במיוחד בשבילו לו שאני סרגתי. רשמתי את כל הדברים שאני צריכה על דף והרבה מחשבות תקפו את ראשי
'הוא יאהב את המתנות ?'
'הוא ילבש את הצעיף ?'
'מה הוא עושה בשביל החצי שנה ?' מבלי ששמתי לב השעה הייתה כבר 18:05, הלכתי לארוני, לקחתי ג'ינס, חולצה עבה בצבע אפור בהיר, מעיל שחור וסופרסטר. התארגנתי מהר, נעלתי את הדלת וחיכיתי למונית שתגיע לאסוף אותי
"את מאחרת" קבעה וצדקה מדי
"סליחה לא שמתי לב לשעה" התנצלתי והתחלנו
"חשבת על עוד דברים שאפשר לקנות?" שאלה מאי
"האמת שכן. חשבתי לקנות את השעון ולהכין שוקולד כמו שאמרנו אבל יש משהו נוסף" אמרתי
"שזה...?" שאלה מדי
"צעיף" אמרתי
"איפה תמצאי צעיפים יפים ?" שאלה מדי
"אני לא צריכה למצוא, אני פשוט אסרוג אחד כזה" אמרתי
"את הולכת לסרוג לדרק צעיף ? זה כזה חמוד" אמרה מאי. כהתחלה נכנסנו לחנות האפיה, מצאנו תבנית של שוקולד על מקל בצורות של לבבות, עם זה גם מצאנו סוכריות עם לבבות ושוקולד בצבעים. אחרי זה נכנסנו לחנות השעונים ושם כבר הייתה בעיה
"היינו באמצע פלייסישן" קיטר בן
"היינו חייבות עזרה, מה אתם אומרים ? זה או זה ?" שאלה מאי את בן ודניאל ושניהם הצביעו על שעון שחור עם מין שעון קטן בתוכו שמראה את השניות ותאריך
"אבל בשביל מי זה ?" שאל דניאל
"בשביל דרק, זאת אחת מהמתנות של ג'ון אליו לרגל זה שהם חצי שנה ביחד" אמרה מדי
"או גם הוא הכין לך משהו גדול" אמר בן אלי
"הא ? מה זה ?" שאלתי
"אסור לי לגלות אבל נראה לי שתאהבי" אמר בחיוך והנהנתי
"מה את עוד עושה לו ?" שאל דניאל
"שוקולד וצעיף" עניתי והלכתי לשלם על השעון
"דרק אוהב שוקולד אז זה בא לך בטוב" צחק. אחרי שקנינו את השעון נכנסנו לחנות שמלאה במסרגות וחוטים שקשורים לסריגה, הצבע שבחרתי לחוט הוא אדום חשבתי שזה יכול להתאים לדרק. השעה הייתה כבר 20:30, אמרתי לכולם שאני חייבת להתחיל להכין את הכל אז נפרדתי מהם בשלום. כבר ב 21:00 הייתי בבית,הנחתי את השקיות על השולחן, לקחתי סינר והתחלתי. בהתחלה לקחתי סיר ושמתי בתוכו מים עד החצי, אפילו פחות. לקחתי קערת זכוכית ושמתי אותה בתוך הסיר כך שהקערה לא נגעה במים, שמתי בתוכה הרבה שוקולד וחיכיתי שיימס בזמן שהוא נמס שמתי את כל הדברים בקשורים לשוקולד על השולחן. השוקולד נמס והתחלתי להשים אותו בתוך התבניות, שסיימתי הכנסתי את התבניות לתוך המקרר, כששוקולד היה מוכן והוצאתי אותו מהתבנית הבנתי שחלק גדול מהשוקולדים לא נראים ממש כמו שוקולדים אבל אלה שכן יצאו טוב התחלתי לקשט. כתבתי כמה דברים על השוקולדים על מקל שלי ומבלי ששמתי לב השעה הייתה כבר 3:50, שטפתי כלים, סידרתי את המטבח, עליתי לחדרי, לבשתי פיג'מה והלכתי לישון.
"ג'ון" הוא קרא אלי
"את פנויה היום ?" שאל
"אני עובדת, סליחה" עניתי
"אל תצטערי, הכל בסדר" אמר בחיוך והנהנתי
"טוב לכי יש לך שיעור" אמר בחיוך
"אוקי"עניתי והתחלתי ללכת אחרי כמה צעדים עצרתי והסתובבתי אליו
"דרק" צעקתי, הוא הסתכל עלי במבט שואל
"בוקר טוב" צעקתי בחיוך חושף שיניים
"בוקר טוב" צעק לי חזרה עם חיוך. השיעורים עברו מהר, אפילו בהפסקות נשארתי בכיתה. הייתי עייפה מאוד אבל עדיין שמחתי על מה שעשיתי אתמול. להכין לו שוקולדים מהלב. כשהיום נגמר ישר רצתי לעבודה, היא עברה מהר יחסית וכשאני ושרה סיימנו לסגור את החנות רצתי הביתה. החלפתי לפיג'מה ישר והלכתי לסלון, הוצאתי המשקית את החוט והמסרגות והתחלתי לסרוג וכל פעם שהיה חור או משהו לא היה נראה לי בסדר בצעיף, פרמתי אותו והתחלתי מחדש. אחרי שעות ארוכות אני חושבת סיימתי להכין אותו, הסתכלתי בחלון וראיתי שכבר בוקר ???? הייתי כל כך עייפה אבל בכל זאת הלכתי לבית הספר
"וואו את נראת רע" אמרה מדי כשראתה אותי בפסקת 10
"תודה" עניתי
"מה קרה ? למה את נראת ככה ? את חולה ?" ישר דאג דרק
"לא.. נשארתי עירה כל הלילה כי הייתי צריכה להכין משהו" אמרתי
"אההה את מתכוונת לצ-"
"תשתוקקק" אמרתי אחרי שחסמתי לדניאל את הפה עם ידי
"טוב אני חייבת ללכת אז נפגש" אמרתי חוזרת לכיתה
"חכי לי" אמר בן והלך איתי
"רואים שאתם אוהבים אחד את ההשני" אמר בן והסתכלתי עליו במבט שואל
"שניכם מתאמצים כל כך הרבה אחד בשביל השני. נשארת עירה כל הלילה בגלל הצעיף לא ?" שאל והנהנתי
"חחח רואים" אמר ונכנסנו לכיתה. היום עבר איטי ביותר, אחר בסופו הלכתי הביתה וישר לישון, הייתי הרוגה מעייפות. קמתי בבוקר והייתי זורחת, א' ישנתי טוב ו-ב' היום החצי שנה שלנו. הסתכלתי בטלפון והיו מלא שיחות שלא נענו
☆ג'וני למה רק עכשיו את מתקשרת☆
☆אני מצטערת רק עכשיו התעוררתי, קרה משהו ?☆
☆בטח שקרה! ביטלמו לנו את היום לימודים כי המורות שובטות או משהו. יש לך הרבה זמן ע לפגישה עם דרק☆
☆את צודקת, מאי את יכולה לבוא לעזור לי להתארגן ?☆
☆ברור, כבר 9:30 אז אין לי בעיה☆. תוך חצי שעה מאי כבר הייתה אצלי בבית אחרי כמה שעות שהיא עזרה לי לבחור בגדים ולהתאפר ולאכול גם הייתי מוכנה
"ג'וני כבר 17:30 את אמורה להיפגש עם דרק בשער של בצפר" אמרה
"טוב אני יוצאת עכשיו, מאי תודה על הכל" אמרתי. יצאנו ביחד מהבית, לקחתי את השקית עם המתנה, נעלתי ורצתי לדרק
"חשבתי שכבר לא תבואי" אמר דרק
"סליחה, מאי הייתה אצלי ועזרה לי עם הכל" אמרתי
"רואים. יפה לך" אמר מחייך
"בואי" הושיט אלי את ידו. ידינו שולבו אחת בשנייה ודרק הוליך אותנו למקום שהוא תכנן בשבילינו
"תעצמי את העינים" אמר ועשיתי כדבריו. הוא הוליך אותי למקום שנראה לי שהיה גבוה, הוא נעצר וכך גם אני וחיכיתי לכמה רגעים
"תפקחי את העינים" אמר וכשפקחתי אאותה הייתי בגג בנטוש של בניין 13, המקום הראשון שבו נפגשנו
"אני..א אתה.. זה.." לא היו מילים בפי, היה מין שטיח אדום על הרצפה ולידנו היו זר ענק של ורדים, ליד הורדים הייתה עוגה קטנה בצורת לב ומאחורי הכל בלונים בצורת לב אדומים ומסביב לכל נרות, כל הגג מלא נרות
"איך ידעת שאני אוהבת ורדים ?" שאלתי
"אני יודע הכל. אני יודע גם שהמאכל האהוב עליך הוא פיצה ושהצבע האהוב עליך הוא טורקיז ואם היית יכולה לבחור ביכולת על היית בוחרת בלעוף כי את אוהבת את השמיים ואני יודע שגם אם זה לא נראה הדבר שאת הכי רוצה בעולם זה שאני אהיה מאושר ואת תעשי הכל כדי שאני אהיה מאושר " אמר והסתובבתי אליו. הדמעות לאט לאט ירדו על פני והוא היה קרוב אלי, בידו הייתה קופסא קטנה
"אני יודע גם שרצית את זה מהרגע הראשון שהסתכלת על זה" אמר וכשפתח את הקופסא היו בתוכה את שני הטבעות שרציתי בשבילינו
"איך אתה ?... מתי?" שאלתי
"אחרי שראיתי אותך מסתכלת על זה יום אחרי זה הלכתי לחנות וקניתי אותן" אמר והוציא את אחת הטבעות. הושטתי את ידי אליו והוא הכניס את הטבעת אל האצבע שלי
"חצי שנה שמח ג'ון" אמר. לקחתי את הטבעת השנייה והנכנתי אותה על אצבעו שלו
"חצי שנה שמח דרק" אמרתי מחייכת אליו חיוך גדול מכל הלב והוא חייך אלי גם כך
"דרק.." התחלתי לומר
"אני חושבת שאני מאוהבת בך" אמרתי מסתכלת לו בתוך עיניו השחורות ולא מעיפה מבט מהן
"גם אני חושב שאני מאוהב בך" אמר אלי. ראשינו לאט לאט התקרבו ונוצרה נשיקה שכל כך חיכיתי אליה

אז פרק 25 הסתיים ומציעה לכן שתחכו לעוד ובלי שום קשר האהבה שלהם.... כזאת גדולה. ג'ון כזאת מתוקה ושלא נדבר על דרק...
מקווה שנהנתם
אוהבת 💞