מצאתי אהבה ?

פרק 10

הגעתי לבית הספר ולא ראיתי את דרק או את חבורת המקובלים בכניסה, כבר שבוע הם לא יושבים ליד הכניסה כמו שהם תמיד עשו.
נכנסתי לבית הספר והלכתי ישר ללוקר כדי לדעת מה יש לי בשעתיים ראשונות, פתחתי את הלוקר והוצאתי את המערכת מהתיבה הקטנה שהייתה לי בתוך הלוקר. שעה ראשונה גיאוגרפיה ואחר כך היסטוריה מעולה, אני אוהבת גיאוגרפיה, המורה שלי פנינה היא המורה שאני הכי אוהבת, היא מלמדת בכיף את החומר וכך הוא נעשה יותר קל. הלכתי לכיתה שלי והתיישבתי במקומי שהיה בצד השמאלי שורה 5 כיסא לפני האחרוו ליד החלונות הגדולים שדרכם  אפשר לראות את השדה הירוק. לא הרבה מכירים את המקום הזה, הוא מאחורי הבניין ואפשר לראות חלק קטן דרך החלון שאני יושבת לידו. אהבתי לראות איך  הדשא זז מצד לצד בגלל הרוח, מה שגורם לדשא להיראות כאילו יש גלים כאלו כמו מים. פנינה נכנסה והתחילה את השיעור ובמשך כולו  הרגשתי שמישהו מסתכל עלי אבל כשהסתכלתי לראות מי זה, ראיתי רק ילדים כותבים את החומר למבחן שהיה בעוד שבוע.
השעתיים נגמרו מהר, לא שמתי לב בכלל למה שהמורה אמרה במשך כל השיעור. רק רציתי לראות את דרק, זה היה מין דחף לא מוסבר כזה. בזמן שחשבתי על דרק הלב שלי לא הפסיק לפעום בחוזקה 'תפסיק לפעום חזק, בבקשה' חשבתי ובקשתי מליבי אך זה לא עזר. הלכתי שוב ללוקר בשביל לנחזיר את ספר גיאוגרפיה וראיתי שיש לי ספורט ואחר כך תנ"ך. אצלי בבית הספר יש לוקר גם באולם ספורט עצמו ששם יש לי נעליים גרבים ואת בגדי הספורט שמקבלים עם בית הספר. הלכתי לכיוון אולם הספורט ואז שמעתי מישהו קורא לי, יש ידעתי שזה דרק, הוא היה רחוק ממני קצת לכן הוא התקרב אלי
"ג'ון" דרק קרא לי
"הממ" עניתי
"את רוצה שנילך הביתה היום ביחד ?" הוא שאל
"מ-מה?" שאלתי בחוסר הבנה
"שאני ילווה אותך הביתה, אנחנו מסיימים באותה שעה " ענה והרגשתי שוב את הלב שלי פועם החוזקה 'אולי אני ישתה מים וזה ירגע?, כן אני ישתה מים והכל היה בסדר'
"בסדר" עניתי לו והוא חייך אלי
"אני הולכת לשיעור ספורט אז ניפגש ב13:20 ליד השער אוקי ? " שאלתי
"בסדר " דרק ענה לי וחייך
הסתובבתי והמשכתי ללכת עם חיוך מטופש שהיה לי על הפרצוף לכמה רגעים.

נקודת מבט דרק:

היא הסכימה, היא הסכימה להיות חברה שלי וגם שאני אלווה אותה הביתה. אני מרגיש כל כך טוב, כל כך שמח
"דרק" שמתי את בן ומאי מאחורי
"מי זאת הייתה ?" מאי שאלה אותי
"זאת זאת שאתה אוהב לא ? " בן שאל
"כן, זאת היא" עניתי
"אה... ג'ון הזאת" מאי אמרה וישר חייכתי
"מה יש לך אתה חייך ככה ?" דניאל ומדיסון באו אלי ודניאל שאל
"הוא מחייך לא כמו שהוא תמיד מחייך" בן אמר
"לא נכון " מאי אמרה
"זאת חברה שלך ?" היא שאלה והנהנתי
"מה ? חברה ? " מדיסון שאלה
"הצעתי לה אתמול והיא הסכימה" עניתי בחיוך
הם צעקו וחייכו אלי ואמרו לי מזל טוב ואמרו שאני צריך להפגיש בניהם אבל מדיסון הייתה עם פרצוף אדיש, לא ידעתי למה היא עושה את הפרצוף הזה כי אני חושב שהיא צריכה לשמוח בשבילי, אבל אני עוד אברר.
"איזה שיעור היא לומדת עכשיו ?" מאי שאלה
"ספורט למה ? " עניתי ושאלתי
"גם לי יש עכשיו ספורט אולי נהיה ביחד, טוב אני הולכת לאולם ביי" היא אמרה והלכה
"בן בן תפסיק עם המבט הזה " דניאל אמר לבן
"אני לא יכול אחי אני אוהב אותה מיום להיום" ענה
"אוהב אוהב ?" שאלתי
"אוהב אוהב" הוא ענה . רק מהמבט שלו עליה בזמן שמאי הלכה, הבנתי שהוא באמת אוהב אותה. בן אף פעם לא משקר כשזה מגיע לאהבה.

נקודת מבט ג'ון:

"ג'ון" שמעתי קול נשי קורא לי, הסתובבתי ומישהי עם קוקו לצד הסתכלה אלי וחייכה
 "את החברה של דרק נכון ? אני מאי אחת החברות שלו" היא אמרה
"היי" עניתי, הסתכלתי עליה מקרוב. עיניה שהעו בצבע חום דבש נצצו עם אור השמש.
"וואו את ממש עדינה, לפי הקול שלך אפשר לשמוע את זה" היא אמרה לי והסתכלתי עליה
"את רוצה שנהיה זוג בשיעורי ספורט ? אם המורה יבקש שנתחלק לזוגות ?" היא שאלה
"כן, אני אשמח" אמרתי ושתינו הלכנו לאולם להחליף לבגדי הספורט. הבגדים היו מכנס וג'קט בצבע ורוד עם פס לבן בצד המכנס והג'קט, חולצה לבנה ונעלי ספורט. התלבשנו ויצאנו למגרש כמו שהמורה ביקש. אחרי שגמרנו לעשות 3 סיבובי ריצה שמעתי כמה בנות מדברות
"תראי את מאי הזאת"
"תסתכלי איך הבנים מסתכלים עליה בגלל החזה הענק שלה"
"זה לא חזה אלו שני מלונים" אחת מהן אמרה ושאר הבנות צחקו והלכו
"שמעת את זה נכון ?" מאי שאלה
"זה ככה מכיתה ט' אני כבר רגילה" היא אמרה
"את בטח חושבת שאני פטתית לא ?"
"אני חושבת שאת בן אדם אמיץ " עניתי בכינות
"מה ?" המאי שאלה
"את בן אדם אמיץ , במקום לאכול את עצמך על מה שעושים לך כל הזמן את ממשיכה לחייך ולעשות את הדברחם שאת אוהבת מבלי שמישהו ישפע עליך . את בן אדם חזק מאי" עניתי בשיא הכינות שהייתה לי בזמן שמאי מסתכלת עלי עם דמעות בעיניה
"או~ ג'ווןןן" היא אמרה וחיבקה אותי חזק, תוך כמה שניות ספורות חיבקתי אותה בחזרה. אף פעם חברה לא חיבקה אותי בגלל שלא היו לי באמת כאלה ועכשיו אני מחבקת חברה של החבר שלי וזה מרגיש לי הכי נכון שאפשר .
"טוב בואי לא נדבר על זה " היא אמרה לי בזמן שהיא מתנתקת מהחיבוק שלו
"רגע, אם את החברה של דרק אז מה זה אומר עלינו ?" היא שאלה והסתכלתי עליה
"ג'ון " היא אמרה
"אני חושבת שאנחנו חברות עכשיו לא ? " אמרתי וישר המשכתי
"זאת אומרת, רק אם את רוצה כמובן "
"ברור שאני רוצה ג'וני " היא ענתה וישר נצצו עיני. ולא פחות משניה ירדה דמעה.
"ג'וני למה את בוכה ?" היא שאלה מתעניינת
"זה שום דבר, באמת" עניתי מנגבת את הדמעות שבורחות לצאת.
"אם זה שום דבר לא היית בוכה נכון ?"
"ספרי לי " היא בקשה וכך עשיתי. סיפרתי לה על כל מה שקרה, על ה"חברות" שהיו לי ועל מה שהן עשו לי. ובזמן שאני מדברת איתה היא מנגבת גם את הדמעות שלה שירדו מעיניה, מקשיבה לכל מילה ולא מפספסת .
"לא הייתי מאמינה שזה מה שיקרה לך " היא אמרה מושכת באפה בזמן שמנגבת את דמעותיה זנפלו על הלחי השמאלית לה
"עכשיו זה לא יקרה ג'ון , עכשיו בזה הרגע אני מבטיחה לך שאני אהיה החברה שלא הייתה לך כל השנים האלו. אני מבטיחה" היא אומרת תופסת בידי ולא משחררת. הבטתי בעיניה שהמשיכו לנצוץ, הצלצול קטע את הרגע המרגש ושתינו חזרנו לעיסוקינו אחרי שנפרדנו אחת מהשנייה.

לג'ון יש סוף סוף חברה כמו שהיא תמיד רצתה
מעניין למה מדיסון התנהגה ככה ככשמעה שדרק וג'ון ביחד
היו תשובות לשאלות ובנתיים

מקווה שנהנתם
אוהבת 💜