מצאתי אהבה ?

פרק 18

הציפורים צייצו כהרגלן, פקחתי את עיני האיטיות וכרגיל הבנתי שקמתי לפני השעון המעורר, קרני השמש שחדרו אל עיני סינוורו אותי טיפה אך זה לא הפריע לי. השעון המעורר צלצל בקול ואני השתקתי אותו, קמתי מהמיטה, עוטפת את עצמי בשמיכה נעימה אך לא עבה כל כך והולכת אל החלון. פתחתי את החלון ויצאתי ממנו לכיוון הגג הקטן שיש לידו ופשוט התיישבתי שם, צופה בנוף הקסום שליד ביתי. קמתי ממקומי ובזהירות רבה חזרתי אל חדרי, השעה הייתה 6:30 בבוקר, השמיים ביו בצבע ורדרד מתוק כזה שרציתי להמשיך להסתכל עליו. הלכתי לכיוון המקלחת שנמצאת בחדרי
"איי" צעקתי בקול כאשר נתקלתי באחת מהמזוודות שלי ואז נזכרתי, היום יש לי טיול של 5 ימים. הסתכלתי על השעון שבידי וראיתי שהשעה 6:45
"אעע אני יאחר" אמרתי בקול לעצמי ורצתי למקלחת. שטפתי את פניי וצחצחתי את שניי, הלכתי לכיסא שהיה ליד השידה שבחדרי ולקחת את בגדים שהיו מונחים עליו. לבשתי טייץ שחור, פוטר של אדידס שמגיע לי עד טיפה אחרי הפופיק ונעלתי נעליי ספורט. ירדתי למטה עם הטלפון והמזוודות שלי ושמעתי צליל אחד והוא היה השקט. אחריו היה צליל של הודעה, פתחתי אותה וראיתי שקבלתי הודעה מאמא שלי שעכשיו היא מחוץ לעיר
*ג'וני קטנה שלי עכשיו יש לך טיול ל-5 ימים ואני לא איתך, אני מבטיחה לך שכשאני יחזור אני יפנק אותך ואת אחיך תהני בטיול ותשתי המון אוהבת אותך❤*
'כן... זאת אמא שלי' חשבתי לעצמי מחייכת. הלכתי לכיוון הרמקולים וחיברתי את הטלפון אליהם, שמתי שירים כך שהבוקר היה יותר נחמד. בזמן שהכנתי לעצמי סנדוויץ' וקופסת אוכל כמו שאמא מכינה לי, רקדתי לצלילי המוזיקה. הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה 7:25 מה שאומר שאני צריכה עוד מעט ללכת לבית הסךר עם שניי מזוודות ותיק. לקחתי את בקבוקי המים שלי ואת האוכל שהכנתי לעצמי והכנסתי אותם לתיק הגב שלי, איתם גם הכנסתי שוקולדים וקצת חטיפים שהיה לי טעים. סגרתי את הריץ' רץ' ושמעתי צלצול שבא מכיוון הדלת
'אולי זה ג'וש ?' חשבתי לעצמי. פתחתי טת הדלת ודרק התגלה אל מול עיניי שהיו פקוחות
"זכרתי שההורים שלך לא בעיר ושאח שלך לא גר איתך יותר, אז חשבתי להקפיץ אותך לבית הספר" אמר מוסמק ?
"זה בסדר, יכולתי לקחת מונית או משהו" אמרתי וזה מה שהתכוונתי לעשות לפני שהוא צלצל בדלת
"מה פתאום !" אמר כועס
"הא ?" הוצאתי רק צילל זה מפי
"לא שמעת שיש נהגי מוניות שחוטפים בנות ואונסים אותן או משהו כזה ?" שאל המום וכועס
"שמעתי אבל-"
"אין אבל, אני בחיים לא יתן למישהו לעשות לך דבר כזה, עוד מעט אני יעשה רשיון ואני יקח אותך לכל מקום" אמר גאה
"אבל אתה רק בן 16" אמרתי קצת לא מבינה הרי רשיון עושים מגיל 18 ומעלה ממה שזכור לי
"אני מופסד שנה, אני נולדתי בסוף שנה ככה שאני יותר גדול. תכנית" אמר ואני הנהנתי
"טוב בואי שלא נאחר"
"אוקי" אמרתי הוחכת לכיוון וטלפון שלי, מנתת אותו מהרמקולים, לוחת את התיק מניחה אותו על גבי, ולוקחת את שני המזוודות ויוצאת איתן לכיוון הכניסה. עצרתי לרגע ונעלתי את הדלת וראיתי את דרק פותח את הדלת של האוטו שהיה מולי, לקחתי את המפתחות ושמתי אותן בתיק, לקחתי איתי את המזוודות והתחלתי לצעוד
"בואי אני יעזור לך" אמר דרק לוקח את המזוודות ממני ומשאיר אותי רק עם תיק שהיה על גבי. הוא הניח את המזוודות בתא מטען ונכנס לאוטו וכך גם אני נכנסתי, ישבתי ליד דרק וראיתי גבר יושב בכיסא של הנהג
 'אולי זה אבא שלו ?' שאלתי את עצמי
"אה,זה דוד שלי לואיס, לואיס זאת ג'ון" הציג את שנינו אחד לשנייה
"אז את החברה של דרק" אמר בקול מאוד גברי
"כן, אני ג'ון כהן נעים מאוד" אמרתי לו מציגהאת עצמי
"אני לואיס, דוד של דרקון שלנו" דרקון ?
"לואס.." אמר דרק בשניים חורקות ואני חייכתי
"הוא מדבר עלייך הרבה את יודעת ?" אמר ודרק זרק עלי חפיסת טישו שהייתה לידו ואני צחקתי
"לואיס דיי נו" בקש דרק
"הוא אמר שאת יפה, חמודה, חכמ-"
"לואיס דיי דיי" דרק אמר מחייך אליו וצוחק
"אוקי אני יפסיק" אמר לואיס וחזר לנהוג
"גם אמר שאת הבחורה הכי מיוחדת ומדהימה שהוא הכיר ו-" התחילו שוב
"נו לואיסס" דרק אמר קוטע אותו צוחק
"בסדר בסדר הפסקתי" אמר לואיס כאשר שלושתינו צוחקים. השעה הייתה 7:30 הגענו לבית הספר שהיה כמעט ריק אבל יכולתי לראות את דניאל ומדיסון
"טוב יאלה ילדים, תהנו בטיול" אמר לואיס בחיוך
"תודה" דרק ואני אמרנו ביחד ויצאנו מהאוטו. דרק הוציא את המזוודות שלי ושלו מתא המטען והתחלנו להתקדם לכיוון של מדיסון ובן
"ג'ון ג'ון" מדיסון קראה לי מנופפת לי עם ידה
"אחי" בן קרא לדרק, כשאנחנו מתמתקדמים אליהם ודרק מחבק את בן חיבוק גברי ואני מחבקת את מדיסון
"ג'וני" שמעתי את קולה של מאי, הסתובבתח וראיתי הולכת עם בן יד ביד ?
"מה זה ??? מה קורה פה ??" מדי שאלה בחיוך
"אנחנו ביחד" הם אמרו ביחד מחייכים אחד לשנייה עם מבט מאוהב בעינים
"מזל טוב" אמרנו כולם לזוג החדש, דניאל דרק חיבקו את בן חיבוק גברי כזה ואני מדי חיבקנו את מאי חיבוק אוהב כזה
"טוב תלמידים אני מחלקת לכם פתקים עם השם שלכם ומספר האוטובוס שאתם אמורים להיות עליו" המורה אמרה בזמן שמחקלת לנו את הפתקים
"זה ישרת אותם בכל הטיול, חשוב שתדעו" המשיכה לומר
"אני אוטובוס מספר 4" אמר דניאל
"גם שתינו" אמרה מאי
"גם אני אחי" אמר בן
"איזה אוטובוס את ?" שאל אותי דרק
"מספר 4, אתה ?" שאלתי חזרה
"גם, אז זה אומר שכולנו באותו אוטובוס" אמר
"טוב בואו נעלה" בן אמר הולך לכיוון האוטובוס עם דרק ודניאל
"אני רוצה לשמוע פרטים עכשיו !" מאי אמרה לי בפתאומיות
"הא ?" שאלתי לא מבינה
"ראיתי אותך ואת דרק יוצאים מהאוטו של דוד שלו, ישנתם ביחד ?" שאלה בקריצה וחיוך
"לא יאומן, ג'ון יא תוקפת" מדי אמרה בהלם
"לא לא לא, זה לא ככה. ההורים שלי לא בעיר, בגלל זה דרק לקח אותי היום" אמרתי מסבירה
"טוב... יאלה בואו נעלה" מאי אמרה דוחפת אותנו לאוטובוס. עלינו עליו וראיתי את בן יושב ליד דניאל ודרק לבד ?
"שמרתי לך מקום, לידי " דרק אמר לי בחיוך
"או~" הם צעקו ודרק השתיק  אותם. כל הדרך המדריך הסביר לנו את המקום שאליו אנחנו הולכים ובן כל הדרך השביץ בעצמו שהוא הציע למאי ושהם זוג מושלם, משהו שהיה נכון. הגענו למקום שבו אנחנו מתחילים את המסלול
"היו לכם 5 מסלולים, כל יום מסלול אחד ואני כבר מזהיר, הם קשים" אמר המדריך והתחיל ללכת. המסלול היה מלא בסלעיםגדולים שהיינו צריכים לעבור
"בואי" אמר לי דרק בזמן שהוא מחזיק את ידי בשביל שהעבור את הסלע הענק שהיה לפני. באתי לשחרר את ידי אך הוא השאיר את ידו בידי וכך המשכנו ללכת. הפסקת ארוחת הבוקר הייתה כיפית וכך גם עם אחרוחת הצהרים שהבן עצרנו בדרך. בהמשך המסלול ידו של דרק לא זזה משלי הידים שלנו חיממו אחד את השנייה מהקור שהיה בחוץ. סיימנו את המסלול והגענו למקום של האוטובוס, משם נסענו למקום הלינה שלנו
"שלום שמי סא מי ואני אחת מהבנות בכפר שאתם מתארחים בו" סא מי הציגה את עצמה בפנינו
"אני יראה לכם מקומות מיוחדים בכפר שלנו, וזה הולך להיות ארוך אז בואו נתחיל" אמרה והתחלנו לצעוד אחריה. סא מי הראתה לנו מקומות נפלאים כמו 'עץ האהבה' שבו נפגשים האוהבים אחד עם השניה ומתנשקים כדי להנציח את אהבתם לעד, את 'השביל הורוד' שזה שביל שהוא מלא בעצי דובדבן ועוד כל מיני מקומות אחרים אבל מה שהכי מתעניינתי בו היה 'האגם הלבן' שהמראה שלו היה שונה מכל אגם שראיתי בחיי
"הפרחים שנופלים על המים מהעצים ששם גורמים לאגם להראות לבן, בגלל זה קוראים לו כך" הסבירה סא מי מדוע הוא נראה כך
"הנה מפתחות לביקתות שלם, כל אחד הוא בבקתה נפרדת." אמרה סא מי בזמן שהיא מחלקת את המפתחות
"כמו ששמתם לב כל הכפר לבושים בבגדים מסורתיים כך שגם אתם צריכים להתלבש כך בשביל להיות חלק מהכפר" המשיכה להסביר
"בחנות שנמצאת בסוף 'השביל הורוד' שם אתם רק נותנים את המפתח ורא הון כבר תדע שאתם מטיילים פה, מקווה שתהנו" אמרה סא מי והלכה לדרכה . הגעתי לבקתה שלי מספר 84, אחרי שלקחתי את הבגדים המסורתיים של הכפר ואת המזוודות שלי. התלבשתי כמו שהסבירו לנו את הבגד המסורתי וסדרתי את דברי בבקתה אבל היה לי חשק עז לראות את האגם הלבן. אחרי ארוחת הערב כל אחד חזר לבקתה שלו. אני אחרי כמה שעות כשהשעה הייתה 12 בלילה וכבר הגיע החושך והיו מנורות שהעירו את הדרך וכמעט כולם היו ישנים, התגנבתי מהבקתה שלי לאגם הלבן שכל כך רציתי לראות.

עבר מלא זמן מאז שכתבתי פרק בגלל מחסור ברעיונות אבל עכשיו אני חוזרת ובענק !!!
מקווה שנהנתם
אוהבת ❤