פרק 22

58 2 0
                                    

זאת כבר פעם שלישית שאני קמה, כל פעם כשאני פוקחת את עיניי אני רואה לא בחור אלה גבר!, גבר, גבר רגוע, גבר שיפה גם עכשיו,כשהשיער מבולגן והבעת פנים שלווה, גבר שאוחז אותי בזרועותיו ולא משחרר. החלטתי הפעם לא לנסות להרדם בכוח שוב, אני ישאר ערה עד שאני ירדם לאט לאט. לא הזזתי שריר חוץ מאת פניי, יותר נכון העיניים שלי, אהבתי להסתכל על דרק הוא תמיד חייכן ומלא שמחה אבל עכשיו, הוא רגוע, שליו ויפה יותר מאי פעם
'אני כל כך שמחה שאתה איתי, כאן' אמרתי לעצמי בתוך ראשי
"את לא נרדמת ?" פתאום דרק פתח את פיו. לא עניתי, לא ידעתי שגם הוא ער. לאט לאט עינו  התחילה להפתח ואחר כך השנייה, הסתכלנו אחד על השנייה והמילים לא היו חסרות או לפחות כך אני חשבתי
"למה ?" שאל פתאום
"למה אני לא יכול ?" שאל שוב 
"למה אני לא יכול להוציא אותך מהחשבות שלי אפילו לרגע אחד ?" שאל ופתחתי את עיני לרווחה, לא יכולתי להשחיל מילה, לא משנה כמה רציתי
"אפילו בחלומות שלי, את תמיד שם" אמר
"בלב שלי" ענה
"בבקשה" אמר פתאום אחרי שתיקה ארוכה
"בבקשה תגידי לי שאני לא חולם" התחיל להגיד
"ושאת כאן, בזרועותי, מחבקת אותי, ישנה איתי ולא עוזבת" המשיך אך לא יכולתי לענות,כאילו הפה שלי לא עשה כרצוני
"אם אני חולם, בבקשה אל תעירי אותי, אני רוצה שנשאר ככה לנצח" אמר
"אתה לא חולם" סוף סוף הפה שלי והרצון שלי התאחדו כאחד
"אני אוהב אותך, ג'ון" אמר לא מזיז ממני את מבטו. לאט לאט עיניו התחילו להסגר שוב, הוא נרדם
'אני אוהבת אותך, דרק' אמרתי לעצמי בראשי מסתכלת עליו וגם עיני התחילו להסגר לאט לאט עד שנרדמתי גם אני. פקחתי שוב את עיני, ראיתי עדיין חשוך בחוץ, הסתכלתי על דרק שחיבק אותי בשנתו ולא עזב, הסתכלתי על כל סרטוט אפשרי שיש לו בפנים ורציתי להישאר ערה אבל הייתי עייפה, לכן סגרתי את עיני שוב.  הרגשתי משהו נעים בשיער, פקחתי בהכי איטיות שיש את עיני וראיתי את דרק משחק לי בשיער, מחייך לעצמו, פקחתי לגמרי את עיני והסתכלתי עליו מחייך כמו תמיד
"בוקר טוב" אמר בחיוך
"בוקר טוב" אמרתי גם ולא יכולתי שלא לחייך
"ישנת טוב ? בטח היה לך קשה לישון איתי" אמרתי
"דווקא ישנתי מעולה" אמר בקלות
"אהבתי את זה" אמר פתאום אחרי שתיקה ממש קצרה והסתכלתי עליו לא מבינה, קמתי מלא בלילה איך לו היה בסדר ?
"כשהיית בזרועותי, הרגשתי כאילו רק אני ואת נמצאים בעולם ואהבתי את זה. מאוד" אמר וחייך אלי חיוך עדין.
"השיער שלך מבולגן לגמרי" אמרתי מסדרת לו את השיער והוא חייך אלי כאשר עיניו היו סגורות. הסתכלתי בשעוני וראית שכבר 9 בבוקר ???
"דרק, השעה 9" אמרתי וקמתי למצב ישיבה
"מה ?" שאל לא מבין
"השעה 9 בבוקר" עניתי, לפתע נשמעו דפיקות בדלת
"ג'וני, אנחנו נכנסים" אמרה מאי
"כולם פה אבל אני לא יודעת איפה דרק לא מצ-" נקטעה על ידי עצמה כאשר ראתה את דרק נמצא לידי
"אה... הוא כאן" אמר בן כשראה אותו
"תוקף" דניאל אמר בחיוך
"זה לא ככה" מיד דרק אמר אחריו
"אז איך זה ?" מדיסון שאלה במבט מבוהל
"היה מאוחר והוא היה עייף אז שאלתי אם הוא רוצה לישון פה" אמרתי וכל המבטים הופנו אלי
"מה ?" שאלתי לא מבינה
"מי היה מאמין ?" פלט דניאל מפיו
"צודק אחי, מי היה מאמין ?" אמר גם בן
"ג'וני" אמרה מאי
"יא תוקפת" בן השלים אותה
"הא ?" פלטתי לא מבינה
"הוא היה עייף בגלל זה" סברתי את עצמי
"היא צודקת" אמר דרק
"חוץ מי זה, מדיסון ודניאל גרים ביחד" אמר לפתע והסתכלתי עליו
"מה ? גרים ביחד ?" אמרתי לא מבינה
"וגם" התחיל דרק לומר והצביע על מאי ובן
"מאי ובן ישנתם ביחד ב 3 ימים הראשונים" אמר והם הרכינו את ראשם עם חיוך
" אז דיי להיתפס על זה, שניכם ושניכם ישנתם ביחד אז לנו אסור ?" אמר מצביע עליהם
"הוא דיי צודק" דניאל אמר למדיסון
"טוב.." אמרה מדי
"תגידו" התחיל בן
"איך זה שאנחנו בטיול וקמנו ב 9 בבוקר ?" שאל
"גם אני רציתי לשאול את זה" אמרתי ואז נפתחה דלת בקתתי
"המורים מבקשים שכולם יבואו לחדר האוכל" אמרה אחת הבנות וסגרה את הדלת
"בואו נלך" אמרה מאי
"תני לנו להתעורר" אמר דרק בחיוך
"טוב, אז תבואו אחר כך" אמרה מדיסון וכל הרבעיה יצאו מבקתתי
"אני הולכת לשטוף פנים" אמרתי לדרק ונכנסתי לחדר אמבטיה הקטן שהיה בבקתה, שטפתי פנים, צחצחתי שנים וראיתי את הבגדים על מכסה האסלה ששמתי אתמול. התלבשתי בזריזות ויצאתי מחדר האמבטיה אבל לא היה אף אחד, הסתכלתי לראות אולי דרק השאיר משהו והוא באמת השאיר, פתק
*אני הולך להתארגן בבקתה שלי, תהיי מוכנה ב 9:45 ונלך ביחד לחדר האוכל*
הסתכלתי על השעון שעל ידי תמיד וראיתי שהשעה 9:15 יש לי 20 דקות לעשות ארגונים קטנים עד שאראה אותו. התחלתי עם מקלחת, הורדתי את בגדיי ונכנסתי לעשות מקלחת מהירה, אחר כך מרחתי את עצמי בקרם גוף בריח האהוב עלי, וניל. אחר כך התלבשתי שוב ובישמתי את עצמי בבושם שלקחתי איתי, הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה 20 ל 10, נעלתי נעלים ובאמצע הקשירה של השרוך שמעתי צליל לא ברור מהדלת לא יחסתי לזה חשיבות והמשכתי במעשי אך בכל זאת שמעתי שוב את הצליל המוזר מהדלת, כשהייתי ממש קרובה לדלת שמעתי עוד פעם את אותו הצליל ואחריו פתחתי את הדלת וראיתי את דרק לבוש ומאורגן
"בואי" אמר לי מושיט אלי את ידו. סגרתי את דלת בקתתי, החזקתי את ידו והתחלנו ללכת. הגענו לחדר האוכל, ראיתי את מאי והיא עשתה לי שלום עם היד , הלכנו אליה והתברר שהיא שמרה לנו מקום
"תלמידים" המורה התחיל לומר
"יש לנו הודעה להגיד" אמר עוד מורה
"היום לא תצאו למקום כלשהו ובמקום זה תחגגו את נשף האביב שלכם" המשיך וכל התלמידים שבחדר התחילו לצעוק ולעיף מפיות באוויר
"עוד כמה שעות יגיעו על מני מאפרות, ספרים וסטייליסטים בשביל שהיה לכם את הנשף הכי טוב שיש, הנשף מתחיל בשעה 19:30, תהנו" אמרה המורה וכל התלמידים שהיו בחדר יצאו ממנו בריצה. עברו כבר כבר 5 שעות מאז שהודיעו על הנשף, כל השכבה שלי בתור לבדוק איזה חליפות ושמלות הביאו הסטייליסטית והסטייליסט
"בחיים לא ראיתי את השכבה שלנו כזאת סובלנית" אמר דניאל כשחזר אחרי שבדק איך מצב בתור
"טוב זה נשף האביב, כולם חיכו לו" אמרה מאי בחיוך
"צודקת, שמעתי שזה 'הנשף'" אמר בן
"נחכה עד שהכל ירגע ואז נלך" אמר דרק וכולנו הסכמנו איתו.עברו כמה שעות ונשארנו רק אנחנו, הבנים נכנסו למקום של הבנים ומדיסון, מאי ואני נכנסנו למקום של השמלות
"אתן חושבות שנשארו עוד שמלות יפות ?" שאלה מאי
"ברור שיש" אמרה הסטייליסטית
"האמת שיש לי וידוי" התחילה לומר
"אני ובנג'מין הסטייליסט של החליפות, ראינו אותכן ואת ה 3 בנים שהיו איתכן-"
"הבני זוג שלנו" קטעה אותה מאי
"כן, והיינו חייבים לשמור את הבגדים הכי יפים שיש לכם" אמרה בחיוך
"למה דווקא לנו ?" שאלתי
"כי כולכם הייתם כאלו יפים שפשוט היינו חייבים" אמרה בחיוך וקריצה
"דרך אגב קוראים לי אליס" אמרה והתחילה להראות למאי ומאדיסון את השמלות. בזמן שהן בחרו שמלות מצאי דף, קלסר ועיפרון והתחלתי לצייר
"ג'וני" קראה לי מאי
"תורך" אמרה מדיסון בחיוך
"שמרתי לך את ההכי יפה שיש" אמרה אליס הסטייליסטית. היא הוציאה חליפה לבנה המורכבת וחולצת בטן וחצאית מאוד ארוכה
"לכי למדוד" אמרה אליס והלכתי למדוד אותה. יצאתי מהתא הקטן שהיה שם כאשר השמלה על גופי
"אומייגד, ג'וני" אמרה מאי
"זה מושלם עליך" אמרה מדיסון בחיוך
"כאילו השמלה נתפרה בשבילך" אמרה אליס גם בחיוך ולא יכולתי שלא לחייך גם
"גם שלכן מאוד יפות" אמרתי למדיסון ומאי
"בחרנו תואם" אמרה מאי בקריצה
"השעה כבר 16:00 בערך, כדי שתתחילו כבר עכדיו עם האיפור והשיער" אמרה אליס ומאי ומדיסון הלכו לכו לספר ולמאפר שהיו באותו מקום
"לפני שאת הולכת, קחי את אלו" אמרה אליס ונתנה לי זוג נעלי עקב לבנות
"זה מתאים לך לשמלה" אמרה בחיוך
"תודה אמרתי והלכתי גם אני. השעה כבר 19:00, השיער שלי מתולתל, ופני מאופרות כמו כן גם מאי ומדיסון כך
"הבנים אמרו לנו לצאת" אמרי מאי ובאנו לצאת
"שנייה אחת" אמר מייקל הספר
"זה יתאים לך" אמר ושם לי כתר על הראש, חייכתי אליו ויצאתי
"וואו" דרק אמר כאשר ראה אותי
"וואו גם לך" אמרתי כאשר אני ראיתי אותו, עם חליפה בצבע שמנת ושיער מסודר לאחור ושעון על ידו
"שנלך ?"שאל והנהנתי. הגענו למקום בו הנשף התקיים, מין אולם ענק כזה של הכפר, הוא היה יפיפה. דרק ואני שילבנו ידים ונכנסנו לאולם, כל המבטים הופנו אלינו אך לא עניין אותנו
"ג'וני, דרק" קראה מאי אלינו והלכנו אליה. במשך הערב דיברנו, צחקנו, רקדנו פשוט נהננו
"בואו נצטלם שלושתינו" אמרה מאי למדיסון ולי. הצטלמנו שלושתינו וכמובן אלפי תמונות כמו שמאי אוהבת, אחר כך מאי ובן הצטלמים  ודרק הסתכל עליהם בחיוך
"אתה רוצה גם שנצטלם ?" שאלתי
"לא, יש לי כבר אלפי תמונות בראש" אמר בחיוך ונישק אותי בלחי השמאלית, חייכתי אליו חזרה, זז קצת וחיבק אותי מאחורה.
את הנשף הזה אני בטוחה שלא אשכח.

הרבה זמן לא כתבתי פרק בגלל שגם לא היה לי זמן וגם לא היה לי כל כך רעיונות עד היום בבוקר

מקווה שנהנתם
אוהבת ❤

מצאתי אהבה ? Where stories live. Discover now