שנאה או אהבה?

שנאה או אהבה?- פרק 13

נקודת המבט של לירוי:
קמתי בבוקר מהשעון מעורר שלי כמו תמיד ונכנסתי להתקלח, במקלחת חשבתי רק על איך אני נכנס לבית ספר אחרי הפדיחות שהילדה הזאת עשתה לי.
'אני ממש לא ציפיתי לזה, זאתי, יש לה ביצים של בת יענה נראה כמה זמן זה יחזיק' אמרתי לעצמי והחלטתי שאני ממש לא הולך לוותר לה.
התלבשתי והלכתי להעיר את יערה.
"יערונת, בוקר טוב, צריך לקום לגן מאמי" יערה התקפלה בתוך הפוך הענק "תעשי מקום"אמרתי ונכנסתי לידה (יותר נכון התקפלתי) בפוך ונרדמתי יחד איתה.
אחרי כמה דקות לחשתי לה בנמנום "יאללה יפה שלי צריך לקום" היא המהמה ודילגה מעליי ומחצה אותי "איה" צעקתי כאילו כואב לי למרות שהיא שוקלת כמו איזה שקית במבה בערך.
היא צחקה ורצה לכיוון המקלחת.
לבשתי נעליים וירדתי למטבח.
"בוקר טוב רחל" בירכתי את העוזרת "בוקר טוב" היא החזירה "מה יש הבוקר?" שאלתי בחיוך"פנקייקים" אמרה ואני צעקתי "יערה, יש פנקייקים הבוקר, כדאי לך להזדרז לפני שאני אגמור לך אותם".
היא רצה לכיוון המטבח בצעקה "פנקייקים!" ואני ורחל צחקנו והתחלנו לאכול.
"יערונת? סיימת?"שאלתי והיא הנהנה 'היא יודעת לאכול כמו שצריך הילדה הזאת' חשבתי לעצמי.
תפסתי בידה והנחתי לה את התיק על הגב והלכנו לכיוון האוטו.
הנחתי אותה בגן למרות שהגן היה חמש דקות מהבית אבל לאף אחד מאיתנו לא היה כוח ללכת על הבוקר אז נסענו.
כשחזרתי לאוטו נזכרתי במה שקרה אתמול, שהילדה שתפסה לי בביצים נהייתה אדומה כשחשבה שאני עוקב אחריה 'סתומה' חשבתי לעצמי וגיחחתי.
כשנכנסתי לבית ספר ראיתי את שי וליאור בכניסה.
"זונות! חכו לי רגע" צעקתי להם והם התסכלו עליי והתחילו לצחוק.
"מה?" שאלתי ושי הצביע לי על הביצים וישר הבנתי "שלא תעזו אפילו להזכיר את זה, לא הייתי מוכן" אמרתי והם רק צחקו עוד יותר ונכנסנו לבית ספר.
כולם הסתכלו עלינו וצחקו ואני הייתי על הסף. 'אני אהרוג אותה!' חשבתי לעצמי בעצבים.
פתאום ניגש אליי רם "אני רואה שבכל זאת יש מישהו שיכול להחזיק אותך בביצים" אמר ואני לא נשארתי חייב.
ציחקקתי, התקדמתי לעברו ונתתי לו אגרוף בצד אחד ועוד אחד בצד השני והוא נפל על הרצפה.
התכופפתי ואמרתי "מה אמרת לא שמעתי, פשוט רועש פה".
"ס.. סלי.. סליחה" גמגם ורץ מהמקום.
"עוד מישהו רוצה שאני אזכיר לו מי אני?" צעקתי וכולם ברחו מהמקום.
הסתכלתי לכיוון השער וראיתי את אותה ילדה נכנסת עם אח שלה והתקדמתי לעברם.