"אמא אני לא שומעת שאת בוכה" אמרתי בלחץ "תנשמי" אמרתי ונשמתי ונשפתי עמוק בניסיון להרגיע אותה והיא עשתה כמוני עד שנרגעה"עכשיו, מה קרה? למה את בוכה? איפה את?"תקפתי אותה בשאלות "אני בבית, כל הדברים בחוץ, אני לא יודעת מה לעשות, בואו!" אמרה בבכי ואני הייתי כבר בדרך למחששה לקרוא לרוי "טוב, אנחנו בדרך אל תזוזי" אמרתי וניתקתי.
רצתי לכיוון המחששה והיו לי דמעות בעיניים כי הבנתי שהמצב רע...
"רוי" צעקתי "מה קרה" הוא שאל וישר רץ לעברי "אמא, בית, הדברים, אנחנו חייבים ללכת עכשיו!" גמגמתי מילים לא הגיוניות בלחץ והוא עשה לי כמו שעשיתי לאמא.
"מה קרה?" שאל ברוגע כשהוא הסתכל לי בעיניים "אנחנו חייבים ללכת עכשיו הביתה!" אמרתי והוא לקח את המפתח של האוטו וישר רצנו לכיוון האוטו.
כל הדרך היינו בשקט, רוי לא העז לפנות אליי בכלל.
כשהגענו ראינו את כל הדברים שלנו מחוץ לבית ואת בן מרגיע את אמא כשהיא בוכה בהיסטריהע הרצפה, יצאנו במהירות לכיוון הבית "מה קורה פה? למה הדברים שלנו בחוץ?"שאל רוי ואני רק הייתי בשוק ורק הסתכלתי על אמא שלי מבולבלת ומחכה לתשובה.
"היו פה אנשים גדולים כאלה ואמרו שבעל הבית אמר שהחוב גדול מדי ושאין להם ברירה והם הוציאו את כל הדברים מהבית לא משנה כמה התנגדתי וצעקתי, אני לא יודעת מה לעשות עכשיו" אמרה ובכתה עוד יותר "אמא קודם כל תרגעי" אמרתי, והתכופפתי "זה לא עוזר שאת בוכה ככה דבר שני אין אף אחד ללכת אליו?" שאלתי והיא השפילה מבט.
עכשיו בואו אני אסביר לכם משהו, לפני שההורים שלי התגרשו אבא שלי היה אלכוהוליסט מהמר שהשאיר לנו חובות ענקיים על שם אמא שלי וברח.
כל המשפחה של אמא והחברים ניסתה להסביר לה שהוא זבל אבל היא הייתה עיוורת ולא הסכימה להאמין ורבה עם כולם בגללו וניתקה איתם קשר.
"טוב בואו ננסה לעשות טלפונים, לפחות שתהיה קורת גג עד שנימצא פתרון" הציע רוי והתפצלנו, לא היה לי למי להתקשר כי אני לא ילדה עם הרבה חברים (כולם פחדו ממני) ורק ליטל ועדן נשארו לי.
לליטל לא יכולתי להתקשר כי היא בעצמה גרה עם עוד שלוש אחיות בחדר קטן אז אי אפשר...
ועדן גם ככה עם אמא שלה ואין מצב שאני מכבידה עליהם עכשיו אז פשוט חיכיתי.
"טוב מצאתי פתרון, קחו כמה בגדים שיהיה לכם ללילה והחברים שלי יביאו לשם את שאר הדברים עוד איזה חצי שעה, אני נשאר פה לחכות להם"
אמר וכולנו הנהנו והכנסנו כמה בגדים לתיקים "רגע איך נלך?" שאלתי את רוי כשסיימנו "זה ממש קרוב, תלכו מפה שלושה רחובות, תפנו שמאלה וזה ממש שם" אמר כשהוא מסביר איך להגיע לשם "תודה" אמא שלי לחשה לו כשחיבקה אותו והתחלנו ללכת משם.
הגענו לשכונה של המליינים 'פשש ממתי יש לרוי חברים כאלה? שיכיר לי כמה...' חשבתי לעצמי בחיוך.
הגענו לכניסה של הבית ונכנסנו בשער.
איך שנכנסנו כלב פיטבול התחיל לנבוח עלינו ובן התחבא מאחוריי בפחד.
התקדמתי לכיוון הכלב בזהירות ובאיטיות והתחלתי ללטף אותו עד שנרגע.
"הוא לא חברותי בדרך כלל, כנראה שאת באמת את מיוחדת" שמעתי קול מהדלת של הבית והייתי בשוק כשראיתי את לירוי
קמתי ואמרתי "היה לך ספק?"
YOU ARE READING
שנאה או אהבה?
Mistério / Suspenseלירוי הוא ילד עשיר ומפונק שכל חייו קיבל כל מה שהוא רק רוצה הוא "שולט"בבית ספר שלו כלומר כולם מפחדים ממנו ועושים אצ מה שהוא אומר מבלי להתווכח יותר מדי אבל מה יקרה שכשהוא יפגוש בנערה קטנה עם פה גדול? את זה תגלו בהמשך מכיל תכנים גסים ובוטים מכיל קל...
