שנאה או אהבה?

שנאה או אהבה?- פרק 30

נקודת המבט של חן:
נכנסנו לחדר והושבתי אותה בכוח על המיטה "מה יש לך איתו?" שאלתי עם ידיים שלובות "איה, זה כאב מה יש לך?" אמרה ואני שלחתי לה מבט מאיים "מה את מסתכלת עליי ככה? , אין לי איתו כלום, את החלטת דווקא היום להאריך את המקלחת שלך והוא העביר לי את הזמן, זה הכל, עכשיו אפשר להבין למה קראת לי בכזה לחץ?" אמרה "טוב אני אוותר לך, אבל אל תצעקי" אמרתי "את מלחיצה אותי" אמרה ואני חייכתי "יש לי חבר" אמרתי והיא ישר קפצה עליי בחיבוק "אההההה" צחקתי "וואי סתמי מפגרת, את השנייה שיודעת אז סתמי פשוט" התנתקנו מהחיבוק כשהיא מסתכלת עליי "מעליבה, אמרת לליטל לפניי?" שאלה "לא" אמרתי והיא הסתכלה עליי במבט מבולבל "נוו, אז מי?" שאלה בחוסר סבלנות "לירוי" לחשתי "אוי, מסכן" אמרה והתיישבה חזרה על המיטה "ממש לא, הוא אמר שלא אכפת לו יותר" אמרתי שהתיישבתי לידה "אבל עדיין, ברור שעדיין אכפת לו ממך" אמרה "את לא מכירה אותו בכלל, באמת לא אכפת לו יותר" שיקרתי "טוב, מה אני אגיד לך הוא דווקא ממש חמוד" אמרה והסמיקה מעט "מה זה? מה אני רואה?" אמרתי עם חיוך ממזרי "מה את רואה?" שאמרה והחיוך שלה התרחב "אני לא מאמינה, את התאהבת בו!" אמרתי "איזה התאהבתי, סך הכל חמוד" אמרה "לא, מתוקה שלי, את לא תשקרי לי, אני מכירה אותך יותר ממה שאת מכירה את עצמך" אמרתי "אולי" אמרה ונשמתי נעתקה "לכי על זה"אמרתי בלב כבד כי אם אני מאחלת ללירוי מישהי שהיא לא אני זאת עדן "ואת לא אוהבת אותו?" שאלה במעט חשש "אף פעם לא אהבתי" שיקרתי ורציתי לבכות "נו יאללה למי את מחכה? רדי אליו" האצתי בה "עכשיו?" שאלה "אז מתי? שנה הבאה? קדימה!" אמרתי כשהרמתי אותה מבמיטה ודחפתי אותי לכיוון הדלת וסגרתי אותה כדי שלא תוכל להתחרט.
ברגע שהיא יצאה ירדה לי דמעה קטנה, כי לא רציתי לוותר עליו אבל הבנתי שהוא זה וויתר קודם.
אחרי כמה דקות יצאתי מהחדר והצצתי למטה וראיתי שהם התנשקו וצבט לי בלב אבל הייתי שמחה שזאת היא ולא מישהי אחרת שתפגע בו.
נקודת המבט של לירוי:
כשפתחתי את המקפיא ראיתי שנשאר בקבוק וודקה מהישבה האחרונה והחלטתי להטביע בו את היגון שלי.
סיימתי לבשל ובאתי למזוג לעצמי עוד כוס "כבר נגמר? זה לא פייר" אמרתי בקול והפעלתי קצת מוזיקה והתחלתי לרקוד.
אני לא ממש יודע מה קרה, אבל הגעתי למצב שעדן נשענה על השיש ואני נישקתי אותה, ולא הבנתי מה עשיתי ואיך הגעתי לזה אבל זה קרה.
"סליחה" ישר התנצלתי והתרחקתי "זה בסדר, זה היה נעים" אמרה וקירבה אותי אליה לעוד נשיקה.
התנתקנו "אני חושב שאת צריכה ללכת עכשיו" אמרתי ונראה לי שהיא נעלבה "אוקיי, נתראה בבית ספר" אמרה בכניסה ויצאה מהבית.
אני לא יודע למה אבל הרגשתי צורך להתנצל בפני חן אז עליתי למעלה בצעדים מגושמים ודפקתי בדלתה "מה עכשיו?" שאלה מהצד השני של הדלת ופשוט התפרצתי פנימה "תקשיבי.."אמרתי כשגירדתי בעורפי והיא ישר קטעה אותי "אני יודעת, בהצלחה איתה" אמרה מבלי להסתכל עליי תוך כדי שקיפלה בגדים "אבל..." ניסיתי להמשיך "הכל טוב, לירוי בוא פשוט נשכח מכל מה שהיה, אתה עכשיו עם עדן ואני עם ירון אז בור נשאיר את זה ככה" אמרה והסתכלה עליי "אני בחיים לא אוהב אותה כמו שאני אוהב אותך, יותר נכון אף אחת אחרת" האלכוהול דיבר מתוכי "כמה שתית?" שאלה שהייתה קרובה "לא שתיתי" ניסיתי לשקר "נו באמת, מריחים את זה עד אילת בערך, טוב אסור שאחותך תראה אותך ככה, כנס להתקלח" ציוותה עליי "רק אם אני מקבל נשיקה" אמרתי ועשיתי דאק פייס כמו מטומטם הוא תפסה אך ראשה "הכל אני בבית הזה" אמרה ואני צחקתי בלי שליטה.
היא גררה אותי לחדר שלי והורידה לי את החולצה "את נהנית מזה אני רואה" אמרתי עם חיוך של אדיוט "עוד מילה אני משאירה אותך מסריח יהולכת!"אמרה ואני עשיתי כמו מפתח לפה.
היא הורידה לי את המכנס, גררה אותי למקלחת, הניחה אותי בתוך האמבט והשפריצה אליי מים קפואים "אייי זה קר, יא משוגעת" התחלתי לצרוח "העונש שלך, פעל הבאה אל תשתה" אמרה והמשיכה להשפריץ "טוב, כשתסיים יש לך פה מגבת" אמרה שהצביעה כל המגבת ויצאה.
סיימתי להתקלח והתרסקתי על המיטה.