שנאה או אהבה?

שנאה או אהבה?- פרק 18

נקודת המבט של לירוי:
עברתי במסדרון ופתאום שמעתי בכי מאחד החדרים.
התקדמתי בעקבות הקול וראיתי שזה החדר של חן התקרבתי והיססתי אבל בסוף שאלתי "את בסדר" ופחדתי מאיך שתגיב (כן, הוא קצת מפחד ממנה מאז שהיא תפסה לו בביצים-הערה) "לא" אמרה "אני יכול להיכנס" שאלתי בזהירות והיא פתחה ואני הייתי קצת בשוק אבל נכנסתי, איך שהיא סגרה את הדלת היא נשענה עליה ונפלה בבכי ואני לא יכלתי להישאר אדיש אליה אז חיבקתי אותה בכל הכוח רק שלא תבכה... זה עושה לי רע, ואני אפילו לא מבין למה! .
היינו ככה איזה שעה וחצי ומרוב שהיא בכתה אפילו לי יצאה דמעה קטנה אבל כמובן שלא בכיתי וכמובן שהיא לא ראתה כי מחיתי אותה מיד.
היא נרגעה והנתתי לה נשיקה בראש.
שמענו שבן ויערה רבים למטה "את תהיי בסדר פה? אני צריך לצאת להפריד כוחות" אמרתי והיא גיחחה, איך אני אוהב לראות את החיוך שלה "כן בטח" אמרה וקמנו מהרצפה.
חיבקתי אותה קרוב והיא חיזקה עוד יותר את החיבוק, הרגשתי שהיא מחזקת אותי למרות שהיא זאת שבוכה פה ואני זה שמנחם אותה.
התנתקנו מהחיבוק למרות שלא רצינו "אני לא אספר אם אתה לא תספר" אמרה בקריצה ואני ציחקקתי.
"אני רצינית, אף אחד לא צריך לדעת שבכיתי" אמרה והשפילה את המבט שלה.
הרמתי את מבטה אליי עד שהסתכלה לי בעיניים שכה אהבתי "מבטיח" אמרתי, נתתי לה נשיקה על המצח ויצאתי.
"בן ויערה" צעקתי "עוד פעם אתם עושים בלאגן?" שאלתי במבט מאיים "לילי (ככה יערה קןראת ללירוי) הוא לקח לי את הצעצוע, וזה סלי!" רצה אליי יערה בבכי וצעקות.
התכופפתי אליה "יערונת תקשיבי"אמרתי בקול רגוע "עכשיו באים לגור איתנו לכמה זמן משפחה חדשה, וכל מה ששלנו גם שלהם אז אתם תצטרכו או ללמוד להתחלק או שאני נועל את חדר המשחקים" אמרתי "טוב, אני אנסה" אמרה ורצה לבן להמשיך לשחק איתו.
הלכתי לחדר להתקלח, ושיצאתי עברתי בחדר של חן.
דפקתי בדלת "אפשר להיכנס?" שאלתי ואחרי שלא ענתה לי פתחתי את הדלת.
ראיתי אותה ישנה נכנסתי וסגרתי את הדלת בעדינות.
התיישבתי בקצה המיטה 'איזה מלאך' חשבתי לעצמי והבטתי בה כמו שהייתי מביט ביערה כשהייתה קטנה, בחום ואהבה.
ליטפתי את פניה והיא זזה מעט, פחדתי להעיר אותה אז קמתי ויצאתי בשקט.
"יאללה ילדודס, השעה כבר שמונה, למקלחת!" אמרתי כשנכנסתי לחדר המשחקים.
"עוד חמס דקות נו בבקסה לילי" התחננה יערה ואני כמעט ולא עמדתי בזה, אבל נשארתי יציב.
"לא יערה צריך לישון מוקדם כדי שיהיה לך כוח לגן מחר" אמרתי "טוב נו" אמרה ורצה לחדר שלה.
"בן בן, איך בבית שלנו בינתיים?"שאלתי את בן "מדהים!" אמר ואני ציחקקתי "יש פה את האקס בוקס החדש אבל יערה לא הסכימה לשחק איתי, היא אמרה שזה של בנים" שילב את ידיו ועשה מבט עצבני כמו של אחותו.
"יודע מה, מחר אני ואתה טורניר אקס בוקס, איך נשמע לך?" שאלתי והוא ישר ריכך את המבט "כן!" צעק וקפץ עליי "אפשר גם עם חן? היא ממש אוהבת את זה" אמר ואני חייכתי רק מלשמוע את השם שלה אני חושב שאני מאוהב 'לעע אין מצב סתם ילדה מעצבנת'העפתי את המחשבה מראשי.
"בטח, אם היא תרצה, בשמחה" אמרתי והרמתי אותו.
"אבל עכשיו למקלחת, ולישון" אמרתי כשרצתי איתו לכיוון החדר והוא צחק.
בוקר
"לירוי מתוק, בוקר טוב, צריך לקום, כבר בוקר" שמעתי קול מתוק כשהתעוררתי וראיתי שזו אורלי (אמא של חן ורוי) "בוקר טוב" לחשתי לה והיא יצאה בחיוך.
התארגנתי וירדתי למטה כשעברתי בחשר של יערה ראיתי שהוא ריק אז תיאקתי לעצמי שאורלי העירה גם אותה 'איזה אישה מדהימה' חשבתי לעצמי.
ראיתי שכולם כבר מסביב לאי הקטן שליד השולחן.
"בוקר טוב"אמרתי וישבתי ליד חן ופתאום היא קמה, שמה את האוזניות והלכה לכיוון היציאה.
לא הבנתי מה קורה, היא אמורה להיות יותר נחמדה אחרי אתמול... לא?
רצתי לכיוון הכניסה שעקפתי אותה ונעמדתי מולה.
"הכל בסדר?"שאלתי מודאג "מה זה עניינך" תקפה "אחרי אתמול" לחשתי מבולבל "תקשיב, תודה שאתה מארח אותנו בבית שלך והכל, אבל זה ממש לא הופך אותנו לחברים או משהו כזה" אמרה במבט קר, דחפה אותי ויצאה בטריקת דלת.