שנאה או אהבה?

שנאה או אהבה?- פרק 51

"חזרתי! מי בבית?" נכנסה ליטל בצעקה "אני" צעקתי חזרה, סגרתי את הטלפון, התלבשתי ויצאתי לסלון.
ראיתי את ליטל יושבת שבוזה על על ספה,"מה קורה יאחתי?" שאלתי ונפלתי על הספה בכבדות "חרא ואת?" שאלה "כנ"ל" אמרתי "דיברת עם רוי השבוע? לא הצלחתי להשיג אותו " שאלתי והיא הנהנה "כנראה הוא שוב סוגר, אני לא מבינה אותו למה להיות קרב? הוא לא יכל ללכת להיות סתם ג'וב? יש פה אנשים שדואגים לו" אמרה ביאוש "את יודעת שזה היה החלום שלו, וחוץ מזה עוד חודשיים זה נגמר" אמרתי " טוב אני במקלחת, דברי עוד שנה ככה" אמרה ונכנסה למקלחת.
*כעבור שעתיים*
"חן, חן קומי, נו חן!" התעוררתי מקולו של בן "נו חן קומי אני צריך עזרה בשיעורים" אמר וניער אותי " אני קמה!" אמרתי והתיישבתי על הספה "אתה רעב" שאלתי אותו והא הנהן " יש שניצל תירס בא לך?" שאלתי "כן, אבל עוד מעט" אמר "לא, קודם אוכל" אמרתי וקמתי למטבח "כמה עמודים עשית כבר?" צעקתי לו מהמטבח "כלום עדיין, חיכיתי שתקומי" אמר "אבל בנבן אתה חייב להתחיל לנסות לבד" אמרתי והגשתי לו את השניצל "בסדר, בסדר" אמר והתחיל לאכול והמשכנו לעשות את השיעורים.
"סיימנו!" הכרזתי והלכנו לחדר שלי ונשכבנו על המיטה "לא סירת לי, איך היה בבית הספר היום?" שאלתי "היה בסדר" אמר באדישות "מה אתה לא מספר לי?" שאלתי "סתם, אני לא מצליח להתרכז בשיעורים בכלל, אני לא מבין כלום, רק אחרי שאת מסבירה לי" אמר "אני פה, אני לא הולכת לשום מקום, אבל אתה חייב לנסות גם בכיתה" אמרתי והוא הנהנן בעייפות וככה נרדמנו.
""חנוש, אני לוקחת אותו, לילה טוב ילדה יפה שלי," אמרה אמא ונתנה לי נשיקה במצח ואני חייכתי ונרדמתי.
נקודת המבט של לירוי:
שוב בוקר, שוב השיר של חן, שוב משרד, שוב תקיות שלא נגמרות, שגרה...
שיר:בייב, לא הספקתי לדבר איתך אתמול, אבל אחותי מתחתנת שבוע הבא ואני טסה לישראל, ואמא שלי ממש רוצה להכיר אותך, אז חשבתי שאולי תצטרף אליי, מה אתה אומר?" שיר שלחה לי הודעה "תהני מאמי, אני עסוק" כתבתי ונעצרתי 'אולי זה הזמן שלי להמשיך הלאה, אולי זה הסימן' חשבתי לעצמי
לירוי: אוקיי, תזמיני לי גם כרטיס אני אבוא"
זה הזמן שלי להמשיך...