שנאה או אהבה?

שנאה או אהבה?- פרק 24

לא שמתי לב מתי נרדמתי אבל קמתי מהקול של אמא בבוקר ועם הבגדים מאתמול עליי.
"מאמי? את ערה?" שאלה אמא בקול החמוד שלה והתיישבה בקצה במיטה.
לא עניתי לה כעסתי שהיא לר הייתה לטובתי "את יודעת שהייתי חייבת, אני סומכת עליהם, הם לא רוצים שיקרה לך משהו " אמרה וחיכתה לתשובה אבל אני בלעתי דמעות והמשכתי לשתוק "טוב מתוקה, אם את לא רוצה לדבר על זה, זה בסדר, תשארי בבית היום" אמרה ויצאה מהחדר ואני התפרצתי בבכי מר.
שכבר לא שמעתי קולות מבחוץ נכנסתי להתקלח ולבשתי את הפיג'מה הכיפית שלי ויצאתי בזהירות מהחדר תוך כדי שאני בודקת את השטח כשנכנסתי למטבח ראיתי את רחל מפנה את הכלים.
"בוקר טוב" אמרה בחיוך "בוקר טוב" אמרתי בקול צרוד של בוקר "את נראית חיוורת, את מרגישה טוב?" שאלה "קצת כואב לי הראש אבל הכל טוב" אמרתי והיא שמה את ידה על מצחי "את רותחת" אמרה בלחץ ויצאה לכיוון הגינה וחזרה עם כל מיני צמחים "זה בגלל שאת לא אוכלת, עכשיו אני מכינה לך לאכול ואת מסיימת את כל הצלחת" אמרה "מה פתאום אל תטרחי, רק רציתי מים" אמרתי "לא, לא מתוקה שלי מה את חושבת? שאני רואה שלא אכלת כבר יומיים?!" אמרה בקול דואג "עכשיי, יש פה תה נענע עם לואיזה וקצת דבש אני מקווה שאת אוהבת כי את צריכה לסיים את כל הכוס עד שאני מסיימת לבשל" אמרה והתחילה לעשות רעש במטבח עם סירים ומחבתות "אבל רחל זה בסדר אני לא רעבה" אמרתי והיא התעלמה ממני והגבירה את השירים בספרדית שהייתה שומעת בכל בוקר ולא שמעה אותי ורק התחילה לצעוק בקולי קולות, תפסה אותי והתחילה להרקיד אותי תוך כדי שאני צוחקת.
הבנתי שהפסדתי והתחלתי לשתות את התה 'דווקא טעים' חשבתי לעצמי עם מבט מתרשם והיא הנמיכה את המוזיקה והניחה על השולחן חביתה, סלט, פרנ'ץ טוסט, גבינה, קוט'ג, ירקות חתוכים ופנקייקים.
"קצת מדי, את לא חושבת?" שאלתי בציניות "כן אני יודעת אבל אסור להעמיס על הגוף בבוקר, בצהריים אני אכין לך ארוחה כמו שצריך" אמרה בשיא הרצינות ואני הייתי בשוק "צחקתי את יודעת" אמרתי "אני לא, את חייבת להתחיל לאכול" אמרה "טוב אני לא יכולה לסיים את זה לבד, שבי איתי" אמרתי "זה בסדר, אני צריכה להתחיל להכין צהריים" קמתי והושבתי אותה על הכיסא מולי ומזגתי לה לאכול "אל. תדרגי, אני אעזור לך אחר כך" אמרתי והיא נכנעה לי 'יש, ניצחת'.
התחלנו לאכול "את יודעת, בחיים לא ראיתי את לירוי ככה מגונן על מישהי חוץ מאחותו" אמרה "כמה בחורות עברו פה כבר?" שאלתי והיא חייכה ואמרה "הרבה, והאמת רובן היו ללילה אחד וגם לא היה אכפת להן כלכך, העיקר שיש לו כסף"אמרה ואני נגעלתי, תמיד שנאתי בנות כאלה"הן רצו רק שהוא יקנה להן ויעשה בשבילן ולכן לא הייתה לו מערכת יחסים של יותר משבועיים" סיימה ואני הייתי בשוק "הוא לא נראה כזה" אמרתי והיא חייכה "אני רואה איך שהוא מסתכל עלייך, על איך שהוא דואג לך, את באמת מיוחדת בשבילו" אמרה ואני חייכתי.
סיימנו לאכול ושמנו את הכלים במדיח.
"יאללה מה מכינים?" שאלתי "את לא חייבת את יודעת" אמרה לי רחל "אני רוצה" אמרתי "אוקיי, אז מה בא לך לאכול?" שאלה "האמת הרבה זמן לא הכנתי לבן את הפסטה שלי" אמרתי "הפסטה שלך? פסטה זה פסטה" אמרה בגיחוך "אם את עדיין חושבת שכל הפסטות אותו הדבר, אז כנראה לא טעמת את שלי" השווצתי "תכיני את הבשר ואני את הפסטה" אמרתי "רת באמת מיוחדת" אמרה ועשתה כרצוני.
בישלנו, צחקנו וטעמנו ויצא מדהים "וואו הפסטה הזאת באמת מדהימה, מה את שמה בפנים?" אמרה ואני ציחקקתי "סוד מקצועי" אמרתי בחיוך ופתאום רוי, לירוי, יערה ובן נכנסו ופניי נפלו והפכו כעוסות.
"איזה ריחות" אמר לירוי "זה הפסטה של חן אני מזהה" אמר בן וכולם ישבו מסביב לשולחן, הורדתי את הסינר ועליתי לחדר שלי 'איך לא שמתי לב לזמן' כעסתי על עצמי ונכנסתי למיטה
נשמעה דפיקה בדלת וראיתי את