שלושת הפרשים חלק 2

פרק 10 | ההוכחה

פרק 10 | ההוכחה

הבוקר למחרת לא היה כמו בימים הקודמים. הפעם, כשלוסי ידעה בוודאות שג'ו מסתיר משהו, היא בקושי הצליחה לישון. בלילה היא כל הזמן התהפכה במיטה, מנסה להדחיק את המחשבות ותהיות שיש לה לגבי ג'ו. היא ניסתה לדמיין את השיחה שתהיה לה עם כריס, איך הוא יקבל את זה שהחבר הכי טוב שלו מסתיר משהו.

אבל מה שהיא שמעה לא מספיק בשביל להאמין לה. היא ידעה שכריס לא יאמין לה אם היא רק תגיד לו שהיא שמעה אותו מדבר עם בן אדם בטלפון על החץ. היא צריכה להביא לו הוכחה חותכת.

אז היא יצאה מהמיטה בזהירות, השעה הייתה מוקדמת, חמש וחצי בבוקר. כולם ישנו, שוב, והזריחה כבר החלה להראות אותותיה.

היא ניסתה לא להעיר עף אחד כשצעדה בין החדרים. כשהגיעה לחדר של ג'ו, היא הופתעה לגלות שהדלת סגורה. היא נגעה בידית ושמעה מאחוריה אדם הקורא בקולה. "לוסי?"

היא קיפצה והתרחקה מהדלת. הסתובבה והופתעה לגלות שלא בן אדם דיבר איתה. "ת'ורן," היא נאנחה.

"את לא אמורה להיות כבר בפארקס?" הוא שאל.

היא נשכה את שפתה התחתונה. "אתה תאמין לי אם אני אספר לך למה נשארתי?"

הוא כחכח בגרונו. "אני לא רואה סיבה למה לא."

קולו היה רועם למדיי. "קודם כל, תדבר בשקט, אני לא רוצה להעיר את כריס או את ג'ו." היא אמרה ואת שמו של ג'ו אמרה בקול חרישי. "הסיבה שנשארתי כאן היא ששמעתי את ג'ו אתמול. הוא דיבר עם מישהו בפלאפון, אני לא בטוחה על מה. יכול להיות שדמיינתי את זה – אבל, אני צריכה לוודא שמה ששמעתי נכון."

"על מה הוא דיבר?" שאל בהתעניינות.

"על החץ." היא לחשה. "הוא סיפר למישהו שהחץ אצלנו. שמרקו מחזיק בו."

עיניו של ת'ורן נפערו. "אז למה את מחכה? תספרי לכריס ובואו נעוף מכאן עם החץ!" הוא לחש בעצבנות.

היא טלטלה את ראשה. "כריס לא יאמין לי. אני חושדת בג'ו כבר יותר מדיי זמן, זה סתם יגרום לו לכעוס עליי אם אני אגיד לו את זה מבלי לתת לו הוכחה." היא השיבה.

לוסי הסתובבה חזרה לדלת, נגעה בידית ובזהירות פתחה את הדלת. גופה רטט, ליבה דהר והיא החלה לנטוף זיעה. כשהדלת נפתחה לרווחה, היא ראתה את ג'ו שוכב כשרגליו מאונכות זו לזו. הוא ישן בפה פתוח וראשו שכוב על כרית לבנה.

"בוא נחפש את הטלפון," היא סימנה לו בשפת הסימנים.

ת'ורן לא הבין מה היא רצתה ממנו.

היא ציירה באוויר מלבן ואחר כך סימנה שזה טלפון על ידי הצמדת המלבן הדמיוני לאוזנה.

הוא עדיין לא הבין.

לפעמים אני לא מבינה איך הוא חרב חכמה ועתיקת יומין. חשבה לעצמה.

היא התחילה לחפש את הטלפון עם עיניה, כשלא זיהתה אותו, הבינה שהיא תצטרך לחפש בשולחן – וזה כנראה יגרום הרבה רעש. היא החלה להזיז את הדפים שהיו מונחים זה על זה, מנסה לגשש ולמצוא את הטלפון.

היא לפתע מצאה חפץ מרובע מלבני, היא הרימה אותו והופתעה לגלות שזה הטלפון שלו. הם במהירות יצאו מהחדר וסגרו את הדלת בעדינות. היא נאנחה בכבדות והם ירדו במדרגות בכדי שיוכלו לדבר בקול רם מבלי לפחד שג'ו יתעורר.

"אוקיי," היא קיפצה על הספה הכהה. "בוא נראה מה יש לנו כאן."

היא נכנסה אל אנשי הקשר, היה רק שם אחד. רק איש אחד אליו ג'ו יכול היה לטלפן. שמו היה הדלס. "טוב, זה חוסך הרבה דברים." ת'ורן אמר.

האגודל שלה היה מעל איש הקשר, אם תלחץ על שמו הטלפון שלו יצלצל אליו. "להתקשר?" היא שאלה בהיסוס.

ת'ורן קימט את מצחו. "אני לא יודע מאיפה השם הזה מוכר לי."

"אני מתקשרת," היא בלעה את רוקה, לקחה שתי נשימות ולחצה על שמו. הטלפון החל לצלצל והיא לחצה על אפשרות הרמקול, כך שגם ת'ורן יוכל לשמוע אותו.

ביפפפ...

ליבה דהר בחוזקה, עד שהיא הייתה בטוחה שתחטוף התקף לב.

ביפפפ...

ת'ורן הסתכל עליה עיניו נפערו כשנזכר מאיפה הוא מכיר את השם הזה. "לוסי, תנתקי מיד, זה הפרש החמישי!" הוא קרא, היא התכוונה ללחוץ על כפתור כיבוי השיחה, אך השיחה נענתה.

"הלו," זה היה קול של נער צעיר.

ליבה של לוסי החסיר פעימה.

"ג'ו, הכל בסדר? למה אתה מתקשר בשעה כזו?" שאל.

"כ-כן." ת'ורן השיב, מנסה לחקות את הקול של ג'ו כמה שאפשר. "אני רק רציתי, אה, לעדכן אותך לגבי התוכנית." הוא אמר וסיים בנימת שאלה.

"מה קרה?" קולו היה רציני. "הם עלו עלייך?"

לוסי רעדה ות'ורן השיב. "ל-לא. לא."

"ג'ו, הקול שלך – אתה בטוח שהכול בסדר?"

ת'ורן היה נראה מפוחד. "כן," הוא כחכח בגרונו. "יש לי קצת כאב גרון." הוא הבהיר. "בכל מקרה, התקשרתי בשביל, אה, להגיד לך שכריס מתחיל לחשוד בי. רציתי להתייעץ איתך, מה לעשות?"

לוסי הייתה מופתעת מיכולות האלתור של ת'ורן.

"זה לא משנה, ג'ו. דיברנו על זה. כל מה שאני צריך ממך זה שתביא לי את החץ ומבחינתי שהם יגלו עלייך." הוא אמר. "לשלוח את פריי אלייך שתעזור לך?"

עיניה של לוסי נפערו, נשימתה הייתה לא סדירה. ת'ורן בלע את רוקו בכבדות. "לא-" קולו נשבר. "להתראות.. הדלס." הוא אמר ולוסי ניתקה במהירות השיחה.

הם הביטו אחד על השני, לא ידעו כיצד להגיב. צמרמורת עזה עטפה את לוסי, היא רטטה ועיניה דמעו. "הוא מחזיק בפריי." קולה רעד. "הוא מחזיק בפריי." היא חיבקה את עצמה וחזרה על דבריה כמה פעמים.

"כן. הוא מחזיק בה." קולו של נער הגיע מלמעלה, השניים הסתכלו עליו. "כמו שהוא הולך להחזיק בכם."

זה היה ג'ו.

~~~

אמרתי לכם שהפרקים מעכשיו נהיים יותר ויותר מותחים ומטורפים?
אז אם לא, הנה לכם הוכחה. נשארו עוד שלושה פרקים לסוף החלק הראשון! גם הפעם, יהיו לסיפור שלושה חלקים. אני לא דואג בנוגע לפרסום של הפרקים כי קצב הכתיבה שלי מעולה וגם מבחינת רעיונות. רק צריך למצוא יום שאני אשב על הסיפור ולא אזוז עד שאסיים לכתוב אותו. 
בכל אופן, פרק חדש. לוסי ות'ורן מגלים על ג'ו והוא מגלה עליהם. אבל האם זה כבר מאוחר מדיי?