פרק 23| השיבה הביתה
כיום...
לא יכולתי לחזור להירדם ולא יכולתי גם להישאר במיטה כל היום למרות שגופי זעק לי לנוח – הייתי חייב לקום ולראות מה קרה לכפר לאחר ההתקפה של הדלס. נשכתי את שפתי התחתונה והזדקפתי לישיבה. הכאב היה פחות גרוע ממה שהיה קודם לכן, יכולתי לסבול אותו. תפסתי בשידה שהייתה קרובה למיטתי וקמתי על רגליי ששקשקו. צלעתי לכיוון הדלת ופתחתי אותה. מה שראיתי היה טקס. הם עשו טקס לכל המתים, הלוויה. יצאתי מהבקתה אל חלקת הדשא, נעליי כבר מלוכלכות מכל מה שעבר עליהן.
כולם עמדו, הגבוהים מבינינו עמדו בשורה האחרונה, בכדי לא להסתיר דבר. ת'ורן עמד יחד עם אימא שלו, כשהיא מחבקת אותו ומתאבלת על בעלה שנהרג.
עורי סמר ולוסי הבחינה שיצאתי מהבקתה ומיהרה ללכת אליי. "אתה בסדר?" היא שאלה.
מבלי ששמתי לב, דמעה ירדה מעיני השמאלית. מיהרתי למחוק אותה ולהביט על הקרקע. "אנ-אנחנו מתעסקים עם כוח אפל, לוסי." אמרתי לה.
היא קימטה את מצחה. "על מה אתה מדבר?"
"לוסי, הוא מחק עכשיו כמעט כפר שלם בשביל חתיכת דף מזורגגת. הוא הרג את ריצ'ארד, את כל האנשים הטובים שהיו בכפר הזה." לחשתי בעצבנות. "הוא מוטט אותנו, פיזית ונפשית."
"מה אתה רוצה שנעשה? אלה הכוחות שלנו. אנחנו לא בחרנו בהם, אבל אנחנו כן בוחרים לעשות איתם את הדברים הנכונים."
נשפתי בצחוק מזויף. "אילו דברים נכונים? העובדה שהלכנו אל כפר של חפים מפשע וסיכנו אותם?" שאלתי. "לוסי, אנחנו מתעסקים פה עם כוח מסוכן ובלתי ניתן לעצירה. אנחנו חייבים לעצור אותו."
היא הנהנה. "אין לי שום ספק בכך."
"איך אתה?" היא שאלה לאחר שתיקה קלה.
הנהנתי. "יותר טוב. הגוף שלי עדיין כואב, אבל אני אשרוד את זה."
"אני מצטערת שאני לא יכולה לרפא אותך כבר עכשיו. השתמשתי בכל הכוחות שלי כשנלחמתי מול ג'ו ות'ורן אמר לי שאני צריכה לשמור כוח בשביל לפתוח את השער שיעביר אותנו למימד האנושי חזרה. אני לא בטוחה כמה זמן יעבור עד שאני אצליח לחזור לכוח מלא ברגע שאפעיל את השער." היא נאנחה.
"זה – זה בסדר. זה דווקא כיף להרגיש אנושי אחרי כל כך הרבה זמן." הודתי.
היא חייכה. "אתה צודק." היא המשיכה וחיוכה נעלם. "ת'ורן ביקש שנהיה בטקס ואז נלך. אבא שלו והמון חברים שלו מהכפר נהרגו היום בגלל -"
"היא לא הרגה אותם. פריי אולי פצעה אותם, אבל היא לא הרגה אף אחד." אמרתי לה. "פריי שאנחנו מכירים עדיין שם."
היא נאנחה. "בכל מקרה, אנחנו הולכים היום."
"בר-ברור." גמגמתי. "אני לא יכול לתאר לעצמי איך הוא מרגיש עכשיו. במיוחד כשהוא לא יכול לבכות עליהם."
YOU ARE READING
שלושת הפרשים חלק 2
Fantasyחודש לאחר מסע ההצלה של כריס בגהנום, הוא ולוסי משתדלים להיכנס לשגרת חיים נורמלית. אך לאחר משחק כדורגל אחד, הם מופתעים לגלות שמתחת לרגליהם הסתתר המסע הבא שלהם, מסע שממנו לא יחזרו אותו דבר. כשחץ על טבעי ומסתורי מופיע ללא שום אזהרה, וכשג'ו והדלס ממשיכים...
