שלושת הפרשים חלק 2

פרק 22 | ילדת המוות

פרק 22 |  ילדת המוות

חודש לפני כן..

השניים הופיעו שוב במעין מרתף נטוש. הוא הסתכל על פריי ששכבה על הרצפה, שיערה השחור פזור באקראיות ועיניה הבהירות סגורות לגמרי. "כשתקומי, אנחנו נתחיל." הוא התכופף לכיוונה וליטף את שערה השחור.

"פרשית יקרה שלי," הוא לחש. הוא שלף את הפלאפון שלו מן הכיס והתקשר למספר היחיד שהיו לו באנשי הקשר. הוא הסתכל עליה וחייך חיוך מלא רצון. "אתה שומע? פריי אצלי. תתחיל בשלב ב'. תמצאו את החץ." הוא אמר לטלפון וניתק ישר, מבלי לשמוע את תגובת העוזר שלו.

הוא התרומם והכניס את הפלאפון שלו חזרה אל תוך הכיס. הוא יצא מן המרתף ונעל את דלת היציאה.

כשפריי התעוררה, היא התרוממה בזריזות כשליבה דופק בחוזקה. "לא, לא, לא!" היא קראה כשראתה את הדלת הסגורה. היא התקדמה אל הדלת וניסתה לפתוח אותה עם הידית, היא טלטלה את הידית מספר פעמים ודפקה עם ידה בחוזקה על הדלת בחוזקה. "תפתח את הדלת הזו!" היא צרחה .

כמה רגעים לאחר מכן, היא שמעה צעדים שמגיעים מהצד השני של הדלת. היא נפתחה לאחר כמה שניות והיא ראתה אותם. הם היו שני נערים, את אחד מהם היא זיהתה. ג'ו עמד מולה כשהוא משלב את ידיו והנער שפגשה בתחנת הרכבת נכנס גם הוא לחדר.

אם כמה שפריי לא רצתה להודות בזה, הוא היה נראה טוב. עצמות לחיו היו משורטטות היטב, שפתיו הדקיקות התעקלו לחיוך ועיניו הכהות, צבען נראים כמו שילוב של זפת ופחם. הוא היה גבוה וכשהוא התקרב לפריי היא הניפה את ידה בכדי להכות אותו.

הוא תפס את פרק כף ידה. "אלימה, אהבתי." הוא הסתובב אל ג'ו.

"ג'ו, מה אתה עושה כאן?" היא הסתכלה על הנער אך דיברה אל ג'ו.

הנער הסתכל טוב בתוך עיניה והגבה שלו התרוממה. "את יודעת, כשמסתכלים טוב בעיניים שלך," קולו היה מרענן. "רואים גם צבע ירוק בפנים." הוא לחש.

"מה אתה רוצה ממני?" היא שמטה את ידה מאחיזתו והוא המשיך לחייך.

"קוראים לי לוק ואת ג'ו כבר הכרת. הוא הפרש הרביעי ואני החמישי." הוא אמר במהירות.

היא כיווצה את עיניה. "אין פרש חמישי."

הוא הסתכל לאחור לכיוון ג'ו שנחר בבוז. "אז אני מניח שאני לא קיים." לוק משך בכתפיו וגבותיו הזדקרו.

"מה אתה רוצה ממני?" היא שאלה שוב. נימתה זועמת ועצבנית.

חיוכו ירד ופניו הרצינו. לרגע, פריי חשבה אם אמרה משהו לא מכבד שגרם לו להתעצבן. אבל אז היא נזכרה שהיא הנחטפת והוא החוטף, לא ההפך. "אני מצטער על מה שקרה בתחנת רכבת, את היית נסערת ואני לא רציתי לנהל את השיחה הזו במקום ציבורי כל כך. נעלתי אותך כדי שלא תברחי. עדיף שנעשה את השיחה הזו פה."