שלושת הפרשים חלק 2

פרק 8 | דמי אחיך

פרק 8: דמי אחיך

עיירת סקיווד, לפני שש-מאות וחמישים שנים...

הסוס דהר במהירות כשהוא נועץ את פרסותיו באדמה ומזנק מעל שיחים שונים שעמדו בדרכו. הפרש כיוון את הסוס בכך שמשך את מושכותיו לצדדים בכל פעם שרצה להתחמק מעצים גבוהים וחזקים. הרוכב לא היה היחיד, הוא היה חלק מקבוצה של חמישה רוכבים. חמישה פרשים.

הם כבר חיכו לו בנקודה שקבעו מוקדם יותר, במרכז קרחת היער בסקייווד, שבאותה תקופה נקראה פלנגבורן. הוא איחר, ולכן קיווה שלא יצטרך לשמוע את נזיפותיו של הפרש המעצבן מבין כולם. הוא התקרב למיקום והחל לראות אותם. ארבעה סוסים בצבעים שונים, אחד שחור כפחם והשני לבן צחור. השלישי בגוון תכלת בהיר וחיוור והרביעי בגוון חום כהה.

הרוכב הביט בסוסו לפני שנעצר, הוא היה בגוון אדמדם והוא משך את המושכות לאחור ובכך גרם לסוסו להבין שעליהם לעצור.

"יפה מאוד," הרוכב החמישי התקדם עם סוסו לכיוונו. "איחרת רק בחמש עשרה דקות."

"סלחו לי, אבל היו לי עניינים חשובים לטפל ולדון בהם, הדלס." הרוכב התנצל. היה לו שיער חום בהיר ומבולגן, הם היו כולם לבושים בבגדי סרבל שכיסו את כל גופם. כל אחד בצבעו היחודי.

הדלס ירד מהסוס שלו. היה לו שיער שחור שהיה מותאם לסוסו, עיניו בגוון הזפת וגופו רזה וגבוה. פניו מלאות בצלקות קרב עם שדים ובני אדם. עורו היה חיוור למדיי והוא התקרב אל הרוכב המאחר, ששמו היה ארנדסון, אך כינויו המוכר יותר היה אד.

"האם אתה חושב שאני שוטה?" הוא שאל אותו.

אד ירד מסוסו והסתכל על הדלס במבט רציני. "כמובן שלא, הדלס."

"אם כך, מדוע אינך אומר את האמת?" השיב בשאלה. "אני יודע שאתה היית בישיבה של מועצת העם."

אד הידק את לסתיו ולא השיב.

"אני חושב שאתה שוכח מי אנחנו, אד." הדלס קרא. שאר הפרשים הביטו במתרחש והחליטו לא להתערב. "אנחנו לא אמורים לדון בעניינים משניים. אנחנו לא אמורים להיות בקשר כלל עם בני האדם."

אד פנה ללטף את צווארו של סוסו. "אני חושב שאתה פשוט לא מוכן לראות שום דבר מלבד המטרה."

"אנחנו לא בני אדם, בשם השטן!" הוא דחף את אד לאחור במפתיע והפיל אותו על האדמה. "אתה שוכח מה הוא נתן לנו. אילו יכולות ולשם מה." הדלס הרים את כף ידו קדימה כשהוא מביט באנרגיית הקסם שהסתלסלה וחגה סביב אצבעותיו. האנרגיה הייתה כמו צל, צל אחד ארוך וכהה שמתפתל כמו נחש סביב אצבעותיו.

אד לקח נשימה עמוקה, הוא לא רצה להתעצבן ולגרום לפרש שבו להתחיל לפעול במקומו. "אני מבקש ממך, הדלס, לשקול את המעשים שלך."

הוא נחר בבוז. "איני מפחד מהמילים שלך, אד. אתה בחור חלש עם פרש שגדול וחזק יותר ממנו. האדון שלנו בחר בן אדם שוטה וחלש שיבצע את המשימה שלו." הוא תפס את שערותיו של אד והרים אותם מעלה, כך שגרם לו לקום במהירות על רגליו.