פרק 20 | תחת מתקפה

84 13 13
                                    

פרק 20 |  תחת התקפה

לפני שהלכתי לישון, התקלחתי, כמו כל שאר חבריי. החלפתי לבגדים נקיים שיחליפו את הבגדים המצחינים מריח המדורה ומאורעות הימים האחרונים ושכבתי על המזרון שריצ'ארד סיפק לנו. היה לי קשה להירדם, שכן ת'ורן לא החליט לחזור על דבריו ומרקו כבר ישן במזרון. השאלות רק המשיכו לעלות והעסיקו אותי במשך יותר מחצי שעה, עד שכבר נרדמתי. הדבר הראשון שראיתי כשהתעוררתי היה את אביו של ת'ורן.

הוא היה מעליי כשהוא מטלטל אותי. "תקום, מהר!" הוא אמר. לפתע. צרחה. הזדקפתי על המיטה, מיהרתי לקום. היה לו פנס בעין מאגרוף, חולצתו הייתה קרועה מעט ודם זלג מאפו. "תקומו!" הוא צעק לכולם לקום.

מאחוריו יכולתי לראות דרך הדלת הפתוחה את הגמדים רצים כשמהלומות קסם כהות תוקפות את את תושבי הכפר. "אוי, לא." מלמלתי.

"אנחנו תחת מתקפה!" הוא קרא לכולנו. האירועים קרו מהר כל כך ואז קרה הדבר שגרם לכול להשתנות. יד הופיעה במרכז החזה של ריצ'ארד. היא יצאה כשיש חור שלם במרכז חזהו, הדם לא איחר להגיע. הוא נשפך על פניי וגופו נפל על רגליי.

"לא!" צעקתי והסתכלתי מיד על ת'ורן, הוא היה נראה מזועזע. ראיתי את האדם שעשה זאת מולי. זה היה הדלס. עיניו הכהות פעורות וחיוכו גדל מרגע לרגע. "לא!" צרחתי פעם נוספת והכתי את פניו כאינסטינקט ראשוני. ראשו נהדף לצד. מרקו זינק מהמיטה ובמהירותו העל טבעית הוציא את הדלס מן הבקתה יחד איתו.

גופי רעד, בטני התהפכה והחזה שלי עלה מעלה ומטה בקצב אחיד. הייתי נסער ועיניי דמעו. "לא, לא, לא." שמעתי את ת'ורן, הוא התעופף ישירות אלינו. "לא!" הוא צרח.

הנחתי את כף ידי על פניי וכשראיתי את הדם שלו ממלא את אצבעותיי, הבנתי שזה לא חלום. הדם הסמיך נשפך על אצבעותיו ועל כף ידו. לוסי מיד עזרה לי לקום בגוף רועד, חיבקתי אותה חזק והתפרקתי על הכתף שלה בבכי.

"לא, לא אבא שלי. בבקשה." ת'ורן התייפח.

לוסי ליטפה את הגב שלי וכשהתנתקנו מהחיבוק, הרגשתי את עיניי שורפות שוב. הפעם לא פחדתי מלפגוע בחבריי, כי ידעתי במי אני הולך לפגוע. מי האדם היחיד שהולך להיהרג בקרב הזה. יצאתי מהבקתה, עיניי אדומות בוהקות. כבר למדתי לזהות את זה. אצבעותיי קמוצות לאגרוף ועיניי כבר כמעט מדממות.

"כריס!" לוסי קראה לי, אבל זה כבר לא היה משנה. יצאתי מהבקתה בכדי לראות את הגמדים שוכבים על האדמה, חלקם עדיין בורחים, חלקם מדממים למוות וחלקם מתים. הגוססים מביניהם כבר כמעט אבודים.

"הדלס!" צעקתי, הקול שלי היה עמוק וחזק יותר. הוא היה נמוך והיה נראה שהפרש שבתוכי דיבר. מבין האנשים, זיהיתי את פּריי. היא השתמשה בכוח שלה והחריבה את כל מה שעמד בדרכה. היא הסתובבה כששמעה את קריאתי.

שלושת הפרשים חלק 2Where stories live. Discover now