שלושת הפרשים חלק 2

פרק 13 | עסקת חליפין

פרק 13 |  עסקת חליפין

ישבנו ארבעתנו סביב שולחן עגול שהיה במטבח, אובדי עצות. 

מרקו היה נראה מוטרד יותר מכולם, נראה שהוא מפחד מהחץ הזה יותר מכולם. החץ היהבמרכז השולחן העגול ואף אחד לא ידע מה לעשות. לוסי החזיקה את ראשה בשתי ידיה, מנסהלחשוב על פתרון יצרתי, כמו כולנו. ראיתי את הבעתה, בכל פעם שהייתה מסתכלת עלייהרגשתי שהיא עומדת להגיד 'אמרתי לך'.

"אוקי, זה ברור לכולם שאנחנו לא יכולים לתת לו את החץ." מרקו אמר והסתכלעל כולנו.

לוסי שחררה את ראשה והרימה אותו לכיוון מרקו. "לא, זה לא ברור. אם החץ הארורהזה הוא הדבר היחיד שיחזיר את פריי אז מצידי שנביא אותו."

"אנחנו נמצא דרך אחרת להחזיר את פריי." מרקו אמר בקול רגוע.

היא דפקה עם ידה על השולחן. "לא. אני לא פוסלת את האפשרות להביא לו אתהחץ."

"לוסי, אם נביא לו את החץ, הוא ישמיד אותנו. החיפושים אחר שאר האלמנטיםיתחילו. יצורים ימותו, העולם יגיע לקיצו." ת'ורן אמר לה, מתבונן בתוך עיניה."את מוכנה להרוג מיליונים של יצורים למען נפש אחת?"

היא חשבה על שאלתו והרכינה את ראשה מעט. "כן." היא הרימה את ראשה."אם הנפש הזו היא פריי, אז כן."

החלטתי לא לנקוט עמדה ברורה, אני מסכים עם שני הצדדים ולכן הייתי עסוק בניסיוןלחשוב על פתרון שירצה את שני הצדדים. "אולי –" התכוונתי להגיד אך עצרתיאת עצמי בכדי לוודא את התוכנית שלי. "אולי הוא יביא לנו את פריי, אנחנו נביאלו את ג'ו ואת החץ," מרקו גלגל את עיניו. "אבל בדיוק אז אנחנו נדקוראותו עם החץ והוא יהפוך לבן אדם? הוא לא יוכל להזיק לאף אחד יותר אם הוא יהיה בןאדם."

כולם הסתכלו עליי. "זה.. רעיון טוב." לוסי הנהנה ומרקו הסכים איתה.

ת'ורן היה נראה מפוחד. "לא, כריס. אני לא אתן לך לעשות את זה."

"אף אחד לא אמר שכריס יעשה את זה," לוסי אמרה.

"אני מכיר אותך יותר מדיי זמן, אני יודע שאתה לא תסכן אף אחד חוץ מאתעצמך." הוא השיב במהירות.

"אני אהיה בסדר –" אמרתי אך הוא קטע אותי.

עיניו הביטו בי ברצינות. אני לא חושב שראיתי את ת'ורן ככה מעולם. "לא!" הואלקח נשימה. "אתה – אתה לא מכיר את הדלס. אתה לא שמעת עליו ועל הטרור שהואהביא לעולם ולהרס שהקים לדור הפרשים הראשון." הוא אמר. "כריס, אתה חשובלי מדיי."

לחיי האדימו. "קודם כל, ת'ורן, תודה. ודבר שני, אני אהיה בסדר. אתה מכיראותי. גם שהייתי חייל של פרקר חזרתי בסוף." אמרתי לו ברצינות. לוסי התבוננהבפניי, ראיתי את הבעתה המודאגת – היא אפילו לא חשבה על זה.