Drown In His Eyes-וואן דיירקשן

פרק 17:

~נקודת המבט של לואי~

כל כך דאגתי לה..

מייק הזה הולך לשלם על זה...

הוא פגע בה...

אני כל כך דואג לה..

אולי היא נראת חזקה..

אבל אני יודע שהיא כזאת עדינה ופגיעה....

היא לא רוצה שיחשבו שרק בגלל שהיא בחורה יחשבו שהיא עדינה ולא יכולה לעשות כלום...

נאנחתי...

היא שוכבת לצידי..

שלווה ועדינה...

דמעות זלגו מעייני...

"אתה בוכה?" היא התעוררה פתאום...

מחיתי את דמעותיי במהירות...

"לא.....אולי....קצת.." אמרתי ומשכתי באפי..

"די בייבי....אל תבכה....אתה רוצה לדבר איתי על זה?" ניסתה לנחם..

"לא.."

התקרבתי אליה....

הצמדתי אותה אל גופי..

מפחד לאבד אותה..

אני לא רוצה לאבד אותה...

אף פעם לא רציתי...

היא האור בחיי...

היא התקווה שלי להמשיך לעשות את מה שאני עושה.....

היא באמת מכירה אותי..

היא יודעת איך לגשת אליי כשקורה משהו...

היא קוראת אותי כמו ספר פתוח..

אני הולך לשמור עליה בשבע עיינים עכשיו...

יש לנו סיבוב הופעות שמתקרב..

אני רוצה לשכנע אותה לבוא איתנו...

אני רוצה להראות לה קצת עולם....

חיבקתי אותה בחוזקה..

אני לא רוצה לאבד אותה...

~נקודת המבט של קייטי~

הייתי כל כך חסרת מצב רוח..

אני לא יודעת מה עשיתי למייק שהוא התחיל לשנוא אותי ככה..

אולי זה משהו שאמרתי...

לואי..

זה לואי!

הוא...הוא קינא בזה שנישקתי את לואי באותו היום...

הוא...הוא רצה לפגוע בי כי אני פגעתי בו....

אבל אני לא אוהבת את מייק..

הוא כזה רכושני..

אני לא הייתי חברה שלו...

למה לו לקנא בכלל....?

התעוררתי בזרועותיו ש לואי...

לא רציתי לעזוב אותו...