"מי שדיברתי עליה הייתה....הייתה את קייטי..! אני אהבתי אותך מהרגע הראשון שראיתי אותך..! אבל...זה היה מאוחר מידי...היית כבר עם לואי..." הוא אמר בקול פגוע... ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אתה דיברת עליי כל הזמן הזה...?" שאלתי המומה..
"זה לא משנה כבר.." הוא אמר בקול חנוק ונשכב שוב.
"אני מצטערת שפגעתי בך ככה..." השפלתי את מבטי לרצפה.
"זאת לא אשמתך...פשוט לא הייתי צריך להתאהב בך...זה הכול..." הוא אמר בחוסר רגישות.
די נפגעתי ממה שהוא אמר.
נשכבתי גם אני..
ניסיתי לעצום את עייני.
אבל לא הצלחתי..
פתחתי את עייני וקמתי מהמיטה בשקט.
"לאן את הולכת?" נשמע קולו של נייל.
"יוצאת.." נאנחתי.
"לאן?" הוא הסתכל עליי.
"לריצה." אמרתי והתקדמתי לחדרי.
הוא לא אמר דבר.
לבשתי טרנינג...
נעלי נעלי ספורט.
אספתי את שערי לקוקו מתוח וירדתי למטה.
ראיתי מישהו במטבח.
התקרבתי לדלת..
"חכי רגע.." נשמע קולו של נייל..
הסתכלתי עליו וראיתי שהוא מוכן לריצה.
כמוני.
"מה אתה עושה..?" עיקמתי את גבותיי.
"יוצא לריצה.." הוא אמר והתקרב לדלת..
פתחתי את הדלת והתחלתי בהליכה..
ואז עברתי לריצה..
וככה הגברתי את הקצב..
מהליכה,לריצה איטית,לריצה הכי מהירה שלי.
מזל שלקחתי את הנייד שלי והאוזניות.
דחפתי את האוזניות שלי לאוזני.
שמעתי את השיר סלינה גומז.
Love Will Remember
התחלתי לבכות משום מה..
השיר הזה גורם לי לבכות..
לא הפסקתי לרוץ...
ולא הפסקתי לבכות...
עצרתי כדי לנוח..
פתאום מישהו נתקע בי..
הסתובבתי וראיתי את נייל...
שלפתי את האוזניות מאוזני.
"מה אתה עושה פה נייל..?"
"מה שאת עושה...רץ.." נשף אוויר.
"למה עצרת..?" הוא שאל פתאום.
"הייתי צריכה אוויר.." הסברתי.
השפלתי את מבטי.
הוא הניח את אצבעו מתחת לסנטרי והביט עמוק לתוך עייני.
עייניו נראו בצבע של האוקיינוס..
כחול כמו המים..
אפילו בהיר יותר בקצת...
"למה בכית...?" הוא שאל והזיז את אצבעו מהסנטר שלי.
השפלתי את מבטי...
הוא לקח את ידי.
הרמתי את מבטי אליו.
"אל תבכי סוויטיהארט..." הוא חייך אליי חיוך קטן.
עזבתי את דיו מידי וחיבקתי אותו חיבוק חזק.
"אני מצטערת אם פגעתי בך.." לחשתי לאוזנו..
כעבור כמה דקות של חיבוק נשמע פלאש של מצלמה.
התנתקנו במהירות מהחיבוק ורצינו לראות מי זה היה..
"נייל הורן...חברה חדשה....?" נשמע קולו המלגלג של הצלם.
אחרי מספר שניות הגיעו עוד 10 צלמים עם מצלמות בידיהם..
"פאק....קייטי....את צריכה לרוץ כשאני אגיד לך...טוב...?" הוא הסתכל עליי.
"טוב.."
נשמתי עמוק..
הוא אחז בידי ונשם עמוק גם הוא...
"צאי..!" צעק.
נשמעו כל מיני קללות..
הגיעו עוד כמה רכבים עם פאפרצי..
"ככה את בוגדת בלואי קייטי..? לא יפה..!"
"הופה! נייל..! היא יפה..!"
"מה את חושבת לעצמך קייטי..? ככה לשבור ללואי את הלב...? עוד עם החבר הכי טוב שלו...? זונה...!"
ברגע ששמעתי את הקללה עצרתי.
נייל נראה לא מבין.
התקדמתי במהירות לאותו הצלם שקילל אותי.
הסתכלתי עליו בכעס.
אותו הצלם נראה מבסוט.
הוא לקח את המצלמה שלו וצילם תמונה שלי כועסת.
הרמתי את ידי בתנועה מהירה והחטפתי לו את אגרופי בפניו.
"קייטי..!" צעק נייל.
הוא ניסה להחזיק אותי מאחור..
מנסה למנוע ממני להרוג את אותו הצלם..
אותו הצלם נפל על הרצפה ושפתו התחילה לדמם.
ראיתי את המצלמה שהייתה בידיו.
תפסתי אותה וזרקתי אותה על הרצפה.
הרמתי את רגלי ודרכתי על המצלמה.
ואז בעטתי בה..
המצלמה השבורה והמעוכה עפה לכביש ובדיוק מכונית עברה שם..
המצלמה פשוט נמעכה...
נשברה לחתיכות.
נייל התקרב אליי וחיבק אותי.
"בבקשה תשתלטי על עצמך בייבי...תרגעי...ששש...." הוא לחש לאוזני.
הוא גרר אותי משם הביתה.
"מה לעזעזל קרה שם..?" נייל שאל לא מבין.
הוא הגיש לי כוס קולה.
"הוא קרא לי זונה..! מי הוא חושב שהוא..?!" לגמתי בעצבים מהמים.
"אני ממש מצטער קייטי...אני בטוח שהוא לא רצה לפגוע בך...בבקשה תרגעי.."
YOU ARE READING
Drown In His Eyes-וואן דיירקשן
أدب الهواةמה הייתם עושים אם הייתם מגלים שכל מה שידעתם,הוא שקר..? מה הייתם עושים אם הייתם נבגדים..? עוברים חוויות לא נעימות,שנחרטות לכם בזיכרון...? {יש לי עוד פאנפיק,כנסו לפרופיל שלי..ובבקשה להצביע לסיפור שלי ולהגיב :) }
