~נקודת המבט של קייטי~
לואי מתארח אצלי..
למרות שהתחננתי שלא צריך..
אני מתה מגעגועים...
אבל הוא שומר עליי 7\24...
אני לא יכולה...
זה מחניק אותי....
אבל כיף לראות אותו דואג לי ככה..
עברה תקופה די גדולה...
כמעט שנה עברה מאז שאבא שלי נפטר..
אני וג'יימס חוזרים לשגרה..
לאט לאט...
אתמול אני ולואי נחתנו באל איי שוב..
~בערב~
נכנסתי למקלחת...
התחלתי לזמזם שיר....
של דיוויד גואטה,טיטניום....
בדקתי את הטמפרטורה של המים..
אחרי שמצאתי את הטמפרטורה הרצויה,נכנסתי פנימה...
נאנחתי...
נותנת למים לשטוף את הדאגות...
הצרות....
הגעגועים..
המשכתי לשיר..
אבל במקום לזמזם התחלתי לשיר בקול..
קול חלש,אבל בקול...
התקלחתי ופתאום שמעתי דפיקות על הדלת..
"קייטי...?" נשמע קולו של נייל..
"אממ כן.." אמרתי בקול מפחד..
"אני צריך לדבר איתך....." הוא אמר בקול עצוב..
"אממ...נייל...אני...אממ...אני באמצע מקלחת...זה דחוף....?"
"הו...התכוונתי לאחרי שתצאי..."
נאנחתי לרווחה..
"ברור...אין שום בעיה ניילר....תן לי רק לסיים את המקלחת..." אמרתי בקול רגוע.
"טוב....סליחה.." הוא אמר ונשמעו צעדים שרק התרחקו...
'הוא הלך.....קייטי...זה בסדר...תרגעי...' חשבתי לעצמי....
אני לא יודעת למה התחלתי להלחץ...
פשוט...
פשוט זה מוזר...
אני בטוחה שגם אתם לא הייתם רוצים שמישהו יתחיל לדבר איתכם באמצע המקלחת...
זה פשוט פאקינג מוזר...
גיכחתי לעצמי...
אחרי שסיימתי את המקלחת,עטפתי את גופי במגבת..
הסתכלתי על עצמי במראה...
אני לא יודעת מה לואי מוצא בי...
YOU ARE READING
Drown In His Eyes-וואן דיירקשן
Fanficמה הייתם עושים אם הייתם מגלים שכל מה שידעתם,הוא שקר..? מה הייתם עושים אם הייתם נבגדים..? עוברים חוויות לא נעימות,שנחרטות לכם בזיכרון...? {יש לי עוד פאנפיק,כנסו לפרופיל שלי..ובבקשה להצביע לסיפור שלי ולהגיב :) }