פרק 34:

1.3K 52 5
                                    

"מה היית עושה אם היית אוהבת מישהו שאת לא יכולה להשיג...?" הוא אמר בקול חנוק.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"מה....מה זאת אומרת לא יכולה להשיג...?" עיקמתי את גבותיי...

"עזבי...ממילא לא תביני.." נאנח והשפיל מבטו שוב..

"נייל...אתה מוכן לפחות לנסות להסביר לי..?" ליטפתי את כתפו.

"זה לא משנה...היא מאושרת איתו..." הוא אמר בקול חנוק ויצא משם...

מותיר אותי לא מבינה....

לאהוב מישהו שאתה לא יכול להשיג? מאושרת איתו...?

"אוח..." גילגלתי את עייני וחזרתי לזירת

ההחלקה..

"הכול בסדר בייבי..?" התקרב לואי ונגע בכתפי..

"מה? הו..כן...אממ...כן...אני..אני בסדר..." אמרתי עדיין חושבת על מה שקרה עם נייל..

התחלתי להחליק...

פתאום איבדתי שיווי משקל ונפלתי....

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"היא תהיה בסדר???"

"כן..זה רק זעזוע מוח קטן.."

פתחתי את עייני באיטיות....

"קייטי..! את בסדר...? איך את מרגישה...?" לואי אחז בידי וליטף את גב ידי...

פתאום הרגשתי כאב חד בראשי...

"איה....!" אחזתי בראשי..

"זהירות על התחבושת לאב.." לואי הניח את ידו על ידי..

מוריד את ידי ממצחי..

"מה קרה לי...?" שאלתי בלחש.

"את החלקת וקיבלת זעזוע מוח קטן..." ליטף את הלחי שלי..

"איפה כולם...? הם בסדר..? איפה נייל...? הוא בסדר...???" התקפתי בשאלות..

"הם בסדר....גם נייל בסדר.." אמר מבולבל..

הוא פשוט עזב...

אני ממש דואגת לו....

"כולם בבית...?"

"כן...ביקשתי שהם יחזרו...." חייך.

"אוקיי..." נאנחתי..

"קייטי..?"

"כן..?"

מבטו של לואי היה מושפל ועצוב..

"מה הקטע בינך לבין נייל?"

"היי.." אמרתי והרמתי את מבטו המושפל...

"פשוט דיברתי איתו והוא פשוט עזב באמצע...ופחדתי שקרה לו משהו...זה הכול..."

החיוך שלו עלה מעט...

~בבית~

חזרתי הביתה..

ליאם והארי התחרו באיזה משחק בפלאפונים שלהם..

זאיין טייל בחוץ עם פרי...

ונייל..

אני לא יודעת....

זה כל כך מעציב אותי...

"אממ...אני בחדר.." עליתי וסגרתי את הדלת אחריי...

לואי קנה לי גיטרה משלי....

שלפתי את הגיטרה....

התחלתי לשיר כל מיני מילים שעלו בראשי....

אני אפילו לא זוכרת על מה שרתי...

פשוט ניגנתי ושרתי...

דמעות זלגו מעייני....

לא הסרתי את מבטי מהגיטרה...

אחרי שניגנתי או איך שלא תקראו לזה; הנחתי אותה בעדינות על המיטה וקמתי...

הסתובבתי וראיתי את נייל נשען על הדלת...

עייניו אדומות כמו העיינים שלי...

"מה אתה עושה פה..?" שאלתי ועוד דמעה ברחה מעייני....

"זה שיר יפה....מה שניגנת עכשיו...." הוא אמר ומשך באפו...

"מה זה משנה בכלל....." אמרתי והלכתי לשטוף את פניי....

אחרי שיצאתי לא ציפיתי לראות את נייל עדיין בחדרי..

"לא היית אמור ללכת...?" אמרתי וכיוונתי את האגודל שלי לעבר הדלת...

הוא לקח את הגיטרה שלו והתחיל לשיר את השיר סאמר לאב....

התיישבתי מולו כשהוא התחיל לנגן את השיר...

"שירי איתי..."

התחלנו לשיר ביחד...

סוג של דואט כזה.....

אני לא יודעת למה הוא התכוון באותו היום...

אני רוצה לדבר איתו על זה אבל אני לא רוצה להעיק או להתערב בעניינים שהם לא שלי.....אני ניסיתי לעזור....זאת זכותו לסרב...

סיימנו לשיר את השיר...

"למה התכוונת למה שאמרת באותו יום...?" הפרתי את השתיקה...

"בזמן האחרון אני אוהב מישהי....אבל...יש לה כבר מישהו...וזה שובר אותי לראות אותם ביחד...." אמר והשפיל את מבטו...

"נייל..." הרמתי את מבטו..

עייניו היו חשוכות וקודרות כאלה....

לא הכחול הבהיר שאני תמיד אוהבת לראות..

"העיינים שלך משתנות לפי מצב הרוח שלך...?" שאלתי פתאום,שאלה לא קשורה לכלום...

"אני מניח.." אמר בחיוך מאולץ.

"נייל....אתה מוכן להסביר לי או לפרט קצת יותר....?"

"עזבי....זה לא משנה יותר....הם מאושרים יחד.." אמר וסובב את מבטו הצידה..

"נייל....אם אתה צריך משהו...אתה יודע שאתה יכול לפנות אליי.." חייכתי.

"אני יודע.." הוא אמר וקם...

"לאן..?"

"אני רעב..." חייך חיוך אמיתי....

Drown In His Eyes-וואן דיירקשןWhere stories live. Discover now