Drown In His Eyes-וואן דיירקשן

פרק 52:

"סליחה...בבקשה...תמשיכי.." אמר לחוץ..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"במקרה השני....אם אני לא טועה...זה גם קרה ברחוב...כן...מייקל...החבר שלי לשעבר..זה שהציע לי נישואים..הוא התקשר אליי ואמר שהוא נמצא בלוס אנג'לס..ושכדי שניפגש..אז נפגשנו...אני זוכרת שישבנו בסטארבאקס...ואז קרה משהו..לא זוכרת בדיוק מה...אבל קרה משהו..ויצאתי משם עצבנית..ואז מישהו כיסה עם ידו את פי..ואז כשהתעוררתי מצאתי את עצמי בסוג של מחסן או משהו כזה..ואז נכנס אותו ויליאם..זה שאמר מילה גסה בהתחלה..ואז אחריו נכנס מייקל...מייקל התחיל להרביץ לי...ו-ויליאם יצא מהחדר...אני זוכרת בבירור שמצאתי סכין על הרצפה...ואז מייקל הרים אותי וזרק אותי ארצה...וזאת הייתה הזדמנות טובה לאחוז בסכין...וכשהוא ניסה להכות אותי שוב הרמתי את ידי השמאלית אם אני לא טועה ועם  הימנית החדרתי את הסכין בכתפו....ובזמן שהוא דימם...רצתי משם....ואז...לואי..החבר שלי..הגיע ומשם הכול היסטוריה.." נאנחתי..

"ויליאם...? האם את יודעת מה השם משפחה שלו...?" השוטר קם ממקומו..

"אממ..לא.." עקבתי עם עייני אחריו..

הוא פתח איזו מגירה מלאה בתיקיות כאלו...

הוא הוציא משם תקייה..

הוא פתח אותה...

"האם זה אותי ויליאם שאנחנו מדברים עליו.?" הוא הגיש לי את התמונה המצורפת..

"כן..! אלוהים! כן זה הוא!!" אמרתי בהתרגשות..

"אבל..מאיפה אתם מכירים אותו ולמה יש לו תקייה כזאת,ועוד תמונה מצורפת...?" עיקמתי את גבותיי....

"יש לו ולשוטרים בכל רחבי העולם היסטוריה לא קטנה קייטי.." נאנח וחזר לשבת..

"מה זאת אומרת...?" עדיין לא הבנתי..

"את לא היית הראשונה קייטי...ומה שם משפחתו של המייקל ההוא..?" הוא התקרב לאותה המגירה שוב..

"אממ...מייקל בראון..." אמרתי לא מבינה..

הוא הניף את אצבעו באוויר וחיפש אחר תקייה נוספת..

הוא שלף אותה והציג את התמונה בפניי..

"האם זה המייקל הזה שדיברת עליו...?" נאנח.

"כן..."

הוא החזיר את התקיות וחזר לשבת למולי..

"תקשיבי קייטי...מייקל בראון ו-ויליאם בראון..הם בני דודים...כמה זמן את ומייקל יצאם או הסתובבתם יחד...?"

"די הרבה.." נאנחתי...

"אנחנו עדיין מחפשים אחריהם...אבל בזכות מה שסיפרת לי עכשיו...אני יכול לפחות להתחיל לחפש אותם....תודה רבה לך קייטי פארקר...ואני מבטיח לך....מותו של ג'יימס לא היה לשווא...אני אמשיך לחפש אחרי מייקל,ויליאם ואחרי הרוצח המיסטורי.." הוא לחץ את ידי ופתח לי את הדלת..

יצאתי המומה..

מייקל ו-וויליאם היו בני דודים..?!

המשטרה רודפת אחריהם לא מעט זמן?!

"קייטי..?!" קרא לי הארי..

יצאתי מהבועה שנכנסתי אליה...

"על מה דיברתם כל כך הרבה זמן?! חשבתי שאני הולך להשתגע..!" הוא אמר לחוץ וגרר אותי משם..

"קייטי? קייטי!" הוא צעק..

לא שמעתי מילה ממה שהוא אמר..

אני עדיין לא מאמינה..

אין מצב...

"קייטי!" הארי ניער אותי ממחשבותיי..

"מה..?!" שיחררתי צרחה..

"מה יש לך..? על מה דיברתם שם...?" הוא שאל בזמן שהתקדמנו לעבר הבנים..

"אז....איך היה...?" הצטרף לשאלות נייל..

"היה בסדר.." הסתכלתי על לואי במבט מודאג.

הוא סימן לי עם שפתיו 'אחר כך'

הנהנתי בתור הסכמה..

חיבקתי אותו..

~נקודת המבט של הארי~

"בואי אחריי....ואתה בחורצ'יק..תשאר פה..." הוא אמר והסתכל עליי.

הנהנתי ושניהם נעלמו לחדר החקירות..

כל כך פחדתי..

זה מקום מלחיץ..!!!

הם  עצרו בחור והוא עבר אל מול פניי והוא פאקינג קרץ לי!!!

'אלוהים...קייטי! תצאי משם כבר..!!!!' מוחי צעק לי..

כל מי שעבר שם הסתכל עליי במבט חוקר..

אני מאוד מקווה שאני לא אגיע למקום הזה..

התחלתי לרקוע ברגלי מרוב לחץ...

ואחרי איזו חצי שעה היא והשוטר סוף סוף יצאו..!!!

"קייטי..?!" קראתי לה מפוחד..

"על מה דיברתם כל כך הרבה זמן?! חשבתי שאני הולך להשתגע..!" אמרתי מפוחד וגררתי אותה...

היא פשוט התעלמה ממני..

לגמרי..

כאילו היא ב-בועה משל עצמה...

"קייטי? קייטי!" צעקתי...

"קייטי!" הנפתי את ידי מול פנייה..

"מה..?!" צרחה.

"מה יש לך..? על מה דיברתם שם...?" שאלתי חושד..

"אז....איך היה...?" שאל נייל..

"היה בסדר.." היא אמרה בקול לחוץ ומפוחד..

משהו קרה שם בפנים...

אני אדבר איתה אחרי זה..

היא מש מפוחדת..

היא יצאה משם פשוט בשוק..

המומה..

פניה היו חיוורות כל כך...