פתאום נשמע רעש....~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ואחריו נשמע צעקה מחרישת אוזניים..
אחזתי באוזניי בכאב..
התקדמתי לעבר הצעקה..
"נייל? מה קרה לך???!!!" התקדמתי אליו..
הוא ישב על הרצפה וחז בידו בכאב..
"איה...היד.....היא כואבת לי מאוד..." ייבב..
"בוא נלך למיון...." אמרתי ועזרתי לו לקום...
~במיון~
"קדימה נייל!" צעקתי..
"אני לא רוצה....אני מפחד...!" צעק חזרה..
"אני כאן...אל תפחד נייל...תן לו לבדוק מה קרה לך!!!" צעקתי עליו חזרה..
הוא הרפה סוף סוף ונתן לרופא לראות מה קרה..
"מר הורן...זה שבר...." אמר באנחה כבדה הרופא..
"חכה כאן...אני כבר חוזר..." אמר ויצא.
"איך זה קרה בככל נייל? ומה לעזעזל קרה לך?!" שאלתי בקול מודאג.
"אני לא יודע...החלקתי ונפלתי על היד...." יבב...
"זה ממש כואב לך...?" ניסיתי לנחם וליטפתי את כתפו.
"כן...אני לא יכול להזיז אותה..." אמר בקול חנוק...
"אני מצטערת שאני כזאת..אני ממש לחוצה.." התנשפתי..
"זה בסדר...אני מצטער על זה....לכי הביתה...אני כבר אחזור לבד..." חייך.
"אתה בטוח...?" שאלתי בפיהוק.
"כן...לכי תנוחי...תודה שבאת איתי קייטי..." חייך.
נישקתי אותו בלחי ויצאתי...
חזרתי הביתה...
פתחתי את הדלת וראיתי שיש מישהו על הספה..
התקרבתי וראיתי שזה ליאמו..
"היי ליאם..." חייכתי.
"היי..." חייך.
"אכפת לך אם אני אצטרף אליך..?" אמרתי והצבעתי על המקום הפנוי לידו.
"בכיף..." חייך.
"אז...מה קורה..?" ניסיתי להעביר את השתיקה...
"הכול בסדר....איפה היית..?"
"סתם...הייתי עם נייל במיון ו....-"
"נייל? מיון?!?!?!" הוא קטע אותי..
"תרגע..הוא בסדר ליאם...יש לו שבר ביד.." הרגעתי...
"אבל..איך? מה קרה....?" הוא שאל מפוחד...
"הוא החליק ונפל על היד שלו..." נאנחתי...
"טוב נו...זה מתאים לנייל..." הוא נרגע ונשען חזרה על הספה....
YOU ARE READING
Drown In His Eyes-וואן דיירקשן
Fanfictionמה הייתם עושים אם הייתם מגלים שכל מה שידעתם,הוא שקר..? מה הייתם עושים אם הייתם נבגדים..? עוברים חוויות לא נעימות,שנחרטות לכם בזיכרון...? {יש לי עוד פאנפיק,כנסו לפרופיל שלי..ובבקשה להצביע לסיפור שלי ולהגיב :) }
