ככה חיפשנו איזו שעה...
עד שנייל קרא לי פתאום ושאל בקול מבוהל:
"היי קייטי..? מה זה...?"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
צעדתי לעברו,זה היה משהו עטוף בפיסת בד.
נשמתי עמוק..
"אני לא יודעת..אבל אני הולכת לברר..."
"חכי.." הוא עצר אותי.
"מה..?" הסתובבתי אליו.
"את לא חושבת שעדיף להשאיר את זה לשוטרים?"
"אל תדאג...." חייכתי אליו חיוך מלא ביטחון.
הוא הנהן בלחץ.
התקרבתי לזה...סובבתי את הבד שהיה מגולגל סביב עצמו לצד הנגדי..ונגלה לעייני סכין...עם דם יבש עליו...הפסקתי לנשום לרגע...
"מה זה בייב...?" נייל התקרב אליי.
"ס..סכין.." גימגמתי..
לא מסירה את מבטי מהכלי שמוכתם בדם.
וכל הבד עצמו היה מוכתם בדם...
"אני...אני אשאיר את זה פה רגע.." העתשתתי על עצמי והנחתי את הסכין על השולחן לרגע..
הוצאתי את המכתבים..של אמא שלי ושל בראד..פתחתי אותם והנחתי אותם מפוזרים על השולחן..
"אלו הרבה ראיות...אני חושב שכדאי למסור אותם למשטרה..." אמר אמר מפוחד..
"לפני שנמסור אותם נייל,אני צריכה להבין.." הסברתי..
הוא השתתק...
"אוקיי...אז...המכתבים...אמא שלי כתבה לו ש...היא מצטערת,ושיש לה שני ילדים ובעל...ואז הוא ענה לה שהיא זונה,שהוא יגאל אותה מהייסורים שלה...אז....-" התחלתי לדבר...
ואז..הבנתי ש...הוא רצח את אמא שלי..
ולא הייתה שום תאונת אופעוני ים....
ואז הוא רצח את ג'יימס בתור נקמה באבי..!
הכול הסתדר לו בצורה מושלמת..!
"לא....זה לא יכול להיות...." קמתי בעצבים והתחלתי להסתובב בחלל החדר...
"מה קייטי....?" שאל נייל לא מבין..
"בעקבות המכתב שאימי שלחה לבראד,הוא הגיב לה במשפט הסופי,שהוא 'יגאל אותה מהייסורים' שלה..אז אני חושבת שהוא רצח את אמא שלי,ואז הוא נקם באבי בכך שרצח את ג'יימס..והוא רצח אותו עם הסכין הזה פה...אולי הוא רצה להרוג גם אותי אבל...הייתי בלוס אנג'לס..איתכם...אבל מה שבראד הזה לא ידע זה...שאבי מת מוקדם יותר..."סיימתי את ההסבר שלי..
"וואו....ואת כל זה הבנת עכשיו....? גם אחרי מיליוני שנים,לא הייתי מבין את זה..!" הוא אמר המום..
"ובכן....אני רואה הרבה סרטים של חקירות וכל זה...אז..זה כנראה השפיע לא קצת..." חייכתי חיוך קטן.
"את מדהימה....!" הוא חיבק אותי..
"אבל...מה את הולכת לעשות עם כל המידע שצברת פה....?" הוא התנתק מהחיבוק.
"לתחנת המשטרה..." נאנחתי.
"אל תדאגי...הכול בסדר..." הוא חיבק אותי שוב.
זה הרגיש לי כמו סרט...היומיים האחרונים..
ממש סרט...אספנו את כל המכתבים,הסכין...
ויצאנו לתחנת המשטרה...אבל השיר..שאמא שלי כתבה...שמרתי אותו עמוק עמוק בכיס שלי...
~בתנחת המשטרה~
"אז ככה...מצאתי את המכתבים האלו בבית הישן שלי..זה סיפור ממש ארוך...אחרי זה..מצאתי את מכתב התשובה...שבו...אתה יכול לראות את השורה האחרונה...שבה כתוב,אני אגאל אותך מהייסורים...לכן..אני מסיקה מכך...שאותו 'בראד' רצח את אימי,וכל ה'תאונת אופעוני ים' היא סיפור כיסוי כושל...ואז אותו בראד רצה לנקום באבי,אז הוא רצח את ג'יימס...אבל כנראה הוא לא ידע שאבי נפטר תקופה קצרה לפני זה,ואז מצאתי גם את זה.." הושטתי לו את הבד עם הסכין..
השוטר הביט בי במבט לא מבין ואז חשף את הסכין...מבטו היה מפוחד לרגע...
"תודה רבה לך מיס פארקר,מר הורן..עזרתם לנו מאוד,ומסרתם לנו ראיות חשבות..." הוא לחץ את ידי ואת ידו של ניילר..
יצאנו משם..
"אז...לאן עכשיו...?" שאל נייל עייף..
"הביתה..." חייכתי אליו..
"אבל אפשר לאכול משהו בדרך...? אני מת מרעב.." הוא ילל..
"אכלנו לפני שעתיים!"
"אני רעב...." חייך.
"שתהייה בריא..." נאנחתי.
נסענו לאיזו מסעדה..התיישבנו לאכול...
"שלום...מה תרצו להזמין...?" היא הסתכלה על נייל..
התעלמה ממני לגמרי..השתעלתי...שתשים לב גם אליי...נייל הזמין את זה שהוא רצה..המלצרית פחדה מהכמות שהוא הזמין...גם אני הייתי מבינה אותה..הוא אוכל בכמויות לא אנושיות..אבל לא רואים עליו,יש לו כזה מזל שיש לו חילוף חומרים מהיר.אחרי שהיא לקחה את ההזמנה שלי היא הלכה,והיא פשוט הזיזה את התחת שלה כדי שנייל ישים אליי לב..!
"זונה." מלמלתי לעצמי...
"מה אמרת..?" שאל נייל.
"כלום..." סיננתי.
הוא נאנח.
אחרי זה חזרנו הביתה..
ללוס אנג'לס...
ואז פתאום..
באמצע הטיסה הוא שאל...
YOU ARE READING
Drown In His Eyes-וואן דיירקשן
Fanfictionמה הייתם עושים אם הייתם מגלים שכל מה שידעתם,הוא שקר..? מה הייתם עושים אם הייתם נבגדים..? עוברים חוויות לא נעימות,שנחרטות לכם בזיכרון...? {יש לי עוד פאנפיק,כנסו לפרופיל שלי..ובבקשה להצביע לסיפור שלי ולהגיב :) }
