Drown In His Eyes-וואן דיירקשן

פרק 56:

"ביי רוני..תודה שסיפרת לי..עזרת לי מאוד.." נופפתי לה לשלום...

"אני לא יודע קייטי..זה נשמע כמו בולשיט.." אמר נייל ושילב על ידו על חזהו..

"אני לא יודעת נייל....באמת.." נאנחתי ואחזתי בראשי...

"באלך לאכול גלידה..?" הציע..

"אממ...האמת שכן..." חייכתי..

"בואי.." חייך ומשך אותי אחריו לגלידריה...

התיישבנו והתחלנו לזלול..

"אני לא יודע קייטי..הרוני הזאת לא נראת לי.." נאנח.

"אולי מה שהיא מספרת אמת נייל..? זה יכול לעזור מאוד..." נאנחתי גם אני..

"ואולי לא..." הוא לא וויתר...

נאנחתי...

"תגיד נייל...?" ניסיתי להעביר נושא..

"אממ..?" הסיט את מבטו מהגלידה..

"מה נסגר אם זאת 'שלא יכלת להשיג'...?" התעניינתי.

"כלום..אנחנו ידידים..וזה עובר לי לאט לאט.." נאנח והחזיר את מבטו לגלידה..

"אני חושבת שאם היא שווה את זה...אל תוותר עליה...יכול להיות שתפסיד משהו מאוד משמעותי..." הסברתי...

"אני חשבתי על זה...אבל אני לא רוצה להרוס לה,או לבן זוג שלה...או לשאר.." אמר וניסה לברוח ממבטי..

"השאר..? למה אתה מתכוון..?" שאלתי מבולבלת..

הוא פתח את פיו וצילצול הפלאפון שלו עצר אותו..

"הלו..?" הוא ענה והביט בי במבט מתנצל..

הנהנתי כדי להגיד לו שזה בסדר..

"כן...טוב...בסדר! ביי...!" קולו נהייה עצבני..

"מה קרה נייל..?" שאלתי מפוחדת..

"כלום...בואי...צריך לחזור..."

"אוקיי..." אמרתי בשקט...

אני לא רוצה להידחף בחיים שלו ולשאול מה מי כמה ולמה...

אם הוא ירצה לשתף אותי,הוא יודע איפה למצוא אותי...

נכנסנו למכונית..

נייל נראה עצבני כל כך..

עד שנשברתי..

"ניילר...!!!" פלטתי צרחה..

"עאעאעאאעע! מה את סתומה קייטי...?!? מה את צועקת ככה..?!!?!?!!?" הוא צעק עליי מבוהל...

"אני מצטערת...אני לא יכולה לשאת את זה יותר..!!!" צעקתי ו'החלקתי' מעט קדימה על המושב..

"על מה לעזעזל את מדברת..?!" הוא אמר לחוץ..

"אני לא רוצה להעיק או משהו...אבל...מי זאת בכלל....? זאת שדיברת איתי עליה...?"