פרק 73:

728 62 11
                                    

~נקודת המבט של קייטי~

התקדמתי לעבר חדרי..חיפשתי מזוודה..

חיפשתי למשך כמה דקות..כמה רציתי שמישהו יבוא ויעצור אותי..אבל..העולם לא סובב סביבי..ולא לכולם אכפת לכל דבר שאני עושה...פתחתי את הריצ'רץ' של המזוודה..

הוצאתי ערימת בגדים והכנסתי למזוודה.חיפשתי את כל הציוד שלי..אחרי שארזתי הכול..התקשרתי לשדה התעופה וביקשתי כרטיס למיאמי.הפקידה אמרה שיש רק טיסה למחר בצהריים....אמרתי לה שאני אקח אותה..

כל הבגדים שלי היו ארוזים...נשאר לי רק..

לחכות למחר...'החבאתי' את המזוודה מתחת למיטה...ואחרי כמה שניות נשכבתי על המיטה.

ועייני נעצמו...

~נקודת המבט של לואי~

בבוקר כל אחד הלך לעיסוקים שלו..אני וקייטי לא מדברים..אפילו לא מסתכלים אחד על השניהה כמעט איזה שבוע..אני ממש מתגעגע אליה...אני אוהב אותה מאוד...אבל..אני אוהב גם את אלינור..נכון שאין עוד בחורות כמו קייטי.אבל אני לא רוצה להיות כבול רק איתה לנצח..!אני צעיר ואני לא רוצה להידפק רק עם בחורה אחת עד סוף החיים..אני ואלינור קבענו להיפגש בבוקר...בילינו יחד עד הצהריים..אחרי זה נכנסנו הביתה..חשבתי שאין אף אחד בבית..אבל..נייל היה בבית והוא פשוט...רצח לנו את הרגע...כל הבנים ממש מתרחקים ממני בתקופה האחרונה...אני יודע שהם פשוט מגנים על קייטי...כי אני יודע שפגעתי בה..אבל למה אף אחד לא מסוגל להבין גם אותי..?למה קייטי חשובה להם יותר ממני..?

"היי בייבי..?" שאלתי את אלינור שהניחה את ראשה על החזה שלי.

"אממ..?"

"בא לך לצאת לארוחת ערב איתי ועם הבנים?" הצעתי.

אולי אם כולנו נצא לארוחה משותפת..הם יבינו מי זאת אלינור האמיתית...אני יודע שהיא נראת כאילו היא מהבנות המגעילות האלו בתיכון...אבל זה לא ככה...לא שופטים לפי המראה...שופטים לפי האישיות...

"אממ...אוקיי...אני אחזור הביתה להתארגן..בשמונה אני אהיה מוכנה....ביי בייבי..." היא נישקה אותי בלחי ויצאה...

דיברתי עם כולם...כולם לא הסכימו..אבל שיכנעתי אותם..עליתי לחדרו של נייל...פתחתי את הדלת..ראיתי שהוא ישב מבולבל על המיטה.

"מייט..? אתה רוצה לצאת איתי עם אלינור והבנים לארוחת ערב..?" ניסיתי להיות נחמד.

"לא תודה.." הוא השפיל את מבטו..

"אנחנו נוסעים לננדוס.תחשוב על זה קצת.." חייכתי אליו חיוך קטן.

רציתי להציע גם לקייטי..אבל בשביל מה..?

בשביל להזכיר לי מה איבדתי..?אני לא רוצה להשוויץ בזה שיש לי חברה חדשה..אני לא מגעיל...לפחות לא עד כדי כך לפחות...

~נקודת המבט של נייל~

לואי נכנס ושאל אותי אם אני רוצה לצאת איתם הערב..אני ממש לא רוצה..ואני ממש לא רעב...חשבתי על זה שהחברה החדשה של לואי תהיהשם..היא נראת כזו מגעילה..!אני שונא כאלו בנות..!אין לי מה לעשות שם..

אני מעדיף להשאר בבית..הרמתי את עצמי מהמיטה..יצאתי לכיוון המדרגות...

"אני לא בא לואי..!" צעקתי.

"אוקיי..!" הוא צעק לי חזרה.

הסתובבתי לכיוון חדרי..אבל..

ראיתי שדלת החדר של קייטי סגורה...

"קייטי..?" דפקתי קלות.

לא נשמעה תשובה.פתחתי את הדלת..

ראיתי אותה שוכבת על המיטה..ישנה..

חייכתי חיוך קטן..היא נראת חמודה כל כך..!

התיישבתי ליד המיטה שלה...ליטפתי קלות את לחייה...היא פתחה את עייניה.

"נייל..? מה אתה עושה פה..?" היא שאלה בזמן שפקחה את עייניה.

היא התיישבה.

"אני יוצא נייל..!" צעק לואי מלמטה.

קייטי הביטה לעבר דלת החדר במבט לא מבין.

אני לא הסתובבתי.לא היה לי אכפת..

"מה קרה נייל..?" שאלה קייטי בזמן שניגבה את עייניה.

"כלום...בקשר למה שאמרת מקודם...את לא מכבידה או מעיקה או מציקה לנו לאב...אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך..ואת יודעת את זה..! נכון שקרו דברים...אבל לא נורא...! קמים ומנסים שוב..!" ניסיתי לנחם אותה..

היא נאנחה...

"אני יודע שאת תסרבי...אבל...הבנים והחברה של לואי מארגנים ארוחת ערב בננדוס...את רוצה לבוא..?"

היא נשכבה על צידה..

"לא תודה ניילר..לך....תהנה.." היא חייכה חיוך קטן.

"אני לא הולך לשום מקום בלעדייך..! אולי....בבקשה...? תנסי לחשוב על זה לפחות...?"

"אני לא רעבה ניילר...אני לא מעוניינת..." היא נאנחה שוב..

"תחשבי על זה בתור ארוחת ערב איתי...בתור פיצוי...את יודעת שאת חייבת לי את זה..." ניסיתי לשכנע..

"בבקשה אל תשתמש בקלף הזה נייל...! אני יודעת שאני צריכה לפצות אותך..ואני אפצה..אבל לא עכשיו.. לא איתם.." היא אמרה בקול חלוש..

"בבקשה קייטי....בשבילי..?"

היא לא ענתה..

"זאת תהיה הזדמנות מעולה להראות לכולם שהתגברת עליו...." ניסיתי לשכנע אותה.

"אני לא צריכה להוכיח לאף אחד שום דבר נייל...." היא אמרה בקול מעוצבן.

"בבקשה קייטי....בשבילי....תחשבי על זה בתור ארוחת ערב-פיצוי....רק איתי....אני מבקש ממך...." אמרתי מיואש..

היא התיישבה.

"למה אתה עושה את זה נייל..?" היא שאלה בקול עייף.

"כי אני אוהב אותך ואת חשובה לי.." חייכתי אליה.

Drown In His Eyes-וואן דיירקשןWhere stories live. Discover now