Drown In His Eyes-וואן דיירקשן

פרק 39:

~נקודת המבט של קייטי~

נכנסנו שלושתנו פנימה..

נשמעו קולות של חבטות...

ונשמעו צעקות...:

"קדימה!!! ימינה!!! מותן שמאל!!! תזוז כבר!!!" נשמע קול עצבני......

"בואי קייטי..." אמר ליאם ומשך אותי בזרועי...

הם הלבישו על עצמם את כפפות האיגרוף....

לא ידעתי מה אני אמורה לעשות...

"אממ...ליאם...?" שאלתי פתאום..

"כן קייטי...?" חייך חיוך עייף.

"אממ..אתה יכול...אולי...אממ...ללמד

אותי כמה מהלכים...או מה לעשות....?" שאלתי בשקט..

אני יודעת ששליאם יש עבר וניסיון באיגרוף...

הסיבה די כואבת אבל בכל זאת...

"אוקי....בואי.....תלבישי על ידייך את הכפפות.... הארי לך תילחם עם ג'ו...." חייך אליו וניגש אליי...

חבשתי את הכפפות..

"אוקיי...מה הלאה..?" חייכתי חיוך מתרגש..

הוא התחיל ללמד אותי איך לחבוט ואיך לבעוט ואיך להגן על עצמי...

"וואו.." ניגבתי את הזיעה שגלשה במורד מצחי...

"זאת רק ההתחלה קייטי.." חייך...

הוא הוביל אותי לשק חבטות מתנדנד כזה..

"תתחילי לחבוט..." חייך והלך....

הנהנתי והתחלתי לחבוט בכל כוחי...

פתאום זכרות מהעבר עלו במוחי....

אותו הרגע שראיתי את החבר שלי ואת אמילי יחד...

ואת ההתעללות שעברתי...

בלי ששמתי לב דמעה זלגה מעייני...

פתאום נשמע קול...

"או....תראו תראו...בחורה במועדון איגרוף....היא בטח הגיעה לפה בטעות..." אותו האיש אמר בליגלוג..

חבטתי בשק ההוא עוד פעם אחת...

חבטה חזקה..

הייתי עצבנית כל כך באותו רגע..

זה לא היה הרעיון הכי טוב להציק לי...

"אני הגעתי לפה בטעות....?! ראית איך אתה נראה..? חוג הבלט הוא במתנ"ס לא פה חמוד.." אמרתי וחייכתי חיוך מעוצבן...

חבריו של אותו אחד התחילו לצחקק..

חזזרתי לחבוט בשק...

"הלו!!!" הוא צעק פתאום..

"אולי תלך מפה כבר?! אף אחד לא קרא לך ובטח שלא ביקש ממך להשאר...!!!!" צעקתי וחזרתי לחבוט לשק ההוא שוב...