Drown In His Eyes-וואן דיירקשן

פרק 24:

עולמי חרב עליי....

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~"אני...עשינו כל מה שיכלנו...הוא לא החזיק מעמד...אני מצטער.." אמר ועזב...

"לא!!!!!!!!!!!" צעקתי ונפלתי על הרצפה..

"קייטי!" לואי צעק ורץ אליי..

מחבק אותי בחוזקה...

"מה קרה? מה הוא אמר?!" שאל בקול.

"הוא מת......אבא שלי מת...." אמרתי ולא הספקתי לבכות...

ראיתי את ג'יימס מתחרפן.

הוא קם ויצא מבית החולים..

נייל וליאם רצו אחריו...

זאיין והארי באו לחבק אותי ולעזור לי להתגבר ולהפסיק לבכות....

לכולם ברחו הדמעות...

לכולם...

זאיין הארי ולואי גררו אותי מבית החולים המקולל הזה..

לא רציתי לעזוב..

רציתי...רציתי למות איתו..

"אבא....אבא!" צעקתי בקול...

"שששששששש בייב...." אמר לואי בקול חנוק..

"הוא...הוא עזב לואי..! הוא.....עזב.." בכיתי בזרועותיו..

הוא הושיב אותי במכונית והתיישב לצידי..

מחבק אותי...

חזרנו הביתה...

איך שנכנסתי לבית...

הסתגרתי בחדר שלי...

בכיתי...

הוצאתי הכול....

פתאום שמעתי לחישה...

"תהיי חזקה...בישביל ג'יימס.." קול חלש לי...

"אבא?" הרמתי את מבטי המושפל...

שום קול לא ענה...

אחרי כמה דמעות נוספות...

הרמתי את עצמי...

משכתי את עצמי למקלחת...

שטפתי את פניי..

משכתי באפי..

סידרתי את שערי ויצאתי מהחדר..

הבנים הפנו את מבטיהם אליי...

חיפשתי אחרי ג'יימס..

"איפה הוא?" אמרתי ועוד דמעה ברחה מעייני..

"שם.." אמר הארי והצביע על חדר..

פתחתי את הדלת...

ראיתי אותו..

יושב בפינת החדר...

רגליו מקופלות..

ראשו מונח על ברכיו..

הוא בכה...

ללא קול..

אבל בכה...