Drown In His Eyes-וואן דיירקשן

פרק 62:

"את יודעת שזה לא עובד עליי....מה קרה לך..? למה את נראת כאילו מכונית דרסה אותך ואז עוד דרסה אותך ברוורס...?" הוא גיחך.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

חייכתי חיוך קטן..

"מה קרה..? את יודעת שאת יכולה לספר לי.." ניחם אותי...

נאנחתי עמוקות....

פתחתי את פי והמילים לא יצאו...

~נקודת המבט של נייל~

היא ניסתה להתחיל לדבר..

ואז היא סגרה את פייה ועטפה את פנייה עם ידיה..

"היי.....אל תבכי בייבי.." חיבקתי אותה..

היא משכה באפה..

התנתקתי ממנה..

נותן לה אפשרות לדבר..

"נסענו לפגישה הזאת עם סיימון..ולואי לא דיבר או הסתכל עליי בכלל....ואז נכנסנו פנימה..ואז...-" הדמעות עצרו אותה מלהמשיך.

"ששש קייטי...בבקשה תפסיקי לבכות...! אני לא אוכל להחזיק את עצמי לעוד הרבה זמן...!" ניסיתי לנחם אותה...

היא נגבה את פנייה והמשיכה לדבר..

"סיימון אמר שהתמונות של אתמול יכולות לגרום לי להראות רע והוא הציע או שיהיה לי 'חבר' אחר או של-לואי תהיה 'חברה' חדשה...-" היא נסתה לדבר ברצף..

"אוקיי...נו...?" ניחמתי אותה..

"הוא הסכים...בכשהוא ענה לסיימון ראיתי את העיינים שלו נוצצות משמחה.." היא אמרה וקירבה אותי אליה...

"ממ...מה..?" שאלתי לא מאמין..

"והוא הוסיף לעניין ואמר ש'יש מישהי מושלמת לתפקיד'....אז פשוט לקחתי את הרגליים שלי משם ונסעתי הביתה..." היא אמרה בזמן שראשה היה מוחבא בחזהי.

"אני כל כך מצטער קייטי....בחיים לא הייתי חושב שלואי היה עושה דבר כזה..! אני לא מאמין עליו..זה מאכזב כל כך....אני ממש מצטער בשבילך בייב.." חיזקתי את אחיזתי..

ישבתי או שכבתי בצורת ישיבה על המיטה שלה והראש שלה היה מנוח על ברכיי...

פתאום היא קמה לצורת ישיבה...

היא ניגבה את עייניה...

"מה את עושה קייטי..?" שאלתי מבולבל..

"אני לא הולכת לבכות עליו....אם הוא לא רוצה להיות איתי...,זכותו המלאה...! אני לא הולכת לבכות בגלל זה שהוא לא רוצה אותי יותר..." היא אמרה באומץ..

"מה לעזעזעל קרה לך...?! לפניי שנייה מעט טבעתי בדמעות שלך,ופתאום לא אכפת לך יותר..?" עיקמתי את גבותיי..

עברתי לישיבה...

היא התיישבה לידי.

"איך להסביר לך את זה..." היא חיפשה אחרי המילים המתאימות..

"איכשהו.."

"אוקיי...אני לא רוצה להראות לו את זה שהוא פגע בי וכל זה...אני לא רוצה להראות לו שהוא ניצח במשחק הזה....אני לא הולכת לבכות את הנשמה שלי בזמן שהוא יסתובב עם הזונה הזאת..!" היא קמה שוב.

"אבל על מי הוא דיבר בכלל..?"

"אני לא יודעת וגם לא אכפת לי..! אבל אני יודעת שאני צריכה לחזור למיאמי...כי אין לי מה לעשות פה..וזה יהיה ממש מביך ביום יום..." גירדה את ערפה והסתכלה לתוך עייני.

"לא..! בבקשה...! אל תעזבי.. מי יכין לנו ארוחות ביום ובלילה.?! אל תעזבי..! חוץ מזה... אל תדאגי...אני אדבר עם לואי...יש לי הרבה מאוד דברים להגיד לו..!!" אמרתי עצבני..

~נקודת המבט של הארי~

אני זוכר את היום הזה..

שבו לואי הזכיר לי אותה..

אבל לא חשבתי שזה רציני...

*פלאשבק*

ישבתי בספה..

ראיתי את לואי לבוש ליציאה..

"לאן אתה הולך מייט..?" התעניינתי.

"אממ...סתם....יוצא עם אלינור..." הוא ניסה להחסיר בפרטים..

"מי זאת אלינור..?" עיקמתי את גבותיי..

"ידידה..." הוא אמר בנינוחות..

"קייטי יודעת מה'אלינור-ידידה' הזאת שלך..?"

"הארי....אנחנו סתם נפגשים כדי להשלים פערים...זה הכול...אל תהיה דרמטי...!" הוא התעלם ויצא מהבית..

החלתי לרגל אחריו...

ראיתי שהם יצאו לטייל...

הם לא שמו אליי לב...

הוא חיבק אותה מהצד הרבה ונישק אותה בלחי.

חזרתי הביתה לפניו..

ראיתי שהוא חזר ממש מאושר..

הבנתי שקרה משהו...

אבל אני לא רוצה ישר לשפוט ולהתחיל להקים מהומות...

צריך לחכות קצת..

לראות 'מה יגידו ימים'....

*סוף פלאשבק*